מתקשים לצום ביום כיפור? היו מי שצמו יומיים - וזו הסיבה שעשו זאת

מתקשים לצום ביום הכיפורים? מה תגידו על כך שבתקופות קדומות היו מי שצמו יומיים? הבסיס למנהג החריג והכמעט בלתי נתפס הזה נעוץ בעובדה שיהודים מחוץ לארץ ישראל לא תמיד ידעו מתי מתחיל החודש העברי.

מי שקבעו את תאריך תחילתו של חודש עברי היו חברי בית הדין היהודי שישבו בארץ, בתחילה בירושלים ואז אחרי החורבן בעיר יבנה. המציאות הזו גרמה לכך שבאזורים רבים בעולם היהודי לא ידעו האם כבר נקבע בארץ ראש חודש חדש או שהקביעה נדחתה ביום אחד. המציאות הזו השתנתה כיוון שהיו חייבים לחכות לשני עדים שידווחו על כך.

מהסיבה הזו חוגגים עד היום יהודים בכל העולם את החגים באופן כפול. ליל הסדר נחגג יומיים, שבועות נחגג יומיים וכן הלאה. מדובר במצב שהתקבע והפך למחייב למרות שכיום תהליך קביעת החודשים בלוח השנה העברי קבוע מראש ולא מוחלט על פי ראיית עדים.

ההחרגה של יום הכיפורים

הכפילות שנוצרה בגלל חוסר התקשורת הייתה לכאורה אמורה לחול גם על יום הכיפורים, שהרי לא היה ידוע מתי בית הדין קבע את ראש חודש תשרי. אלא שכאן הוחלט שלא לחייב את הציבור לצום יומיים גם כיוון שזו הייתה הוראת הלכה שברור היה שרוב היהודים לא יוכלו לעמוד בה, כן שמדובר גם בסכנת נפשות.

אבל מתברר שלכל כלל יש יוצא מהכלל: דמות כזו היתה האמורא הבבלי רבא, שהיה מחמיר לצום יומיים - את היום העשירי בחודש תשרי ואת היום ה-11 מחשש שקביעת החודש נדחתה ביום בארץ ישראל. גם האמורא בר אבוי דשמואל בר רב יצחק צם יומיים אבל מתברר שגופו לא יכול היה לעמוד בזה ובמהלך אחת השנים המעשה הביא למותו.

בכל מקרה, לכאורה אחרי שהלוח העברי נחתם ולא חיכו יותר לפסיקת בית הדין בארץ ישראל, לא הייתה שום סיבה הגיונית לצום יומיים שהרי היה ברור מתי חל יום הכיפורים. אך מתברר שעדיין היו מי שצמו יומיים.

עדות לדבר מובאת בספר ההלכה והתפילות מחזור ויטרי, שנכתב על ידי הרב שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י. במחזור מספר תלמידו של רש"י כי "שמעתי על הגאונים ר' יהודה בר ברוך. ור' יצחק בר יהודה זכרונם לברכה. שהיו מתענין ממחרת יום הכיפורים. ובניהן ותלמידיהן עדיין נוהגין כן".

פולמוס קיום צום יום הכיפורים ביפן

המנהג לצום יומיים ביום הכיפורים נדחה על ידי רוב עם ישראל ומנהיגיו ובטל לחלוטין. אלא שבמהלך מלחמת העולם השנייה התעוררה השאלה מחדש בעת שישיבת מיר ופליטים נוספים מאירופה ברחו דרך רוסיה ליפן. ההגעה ליפן, עוררה את השאלה מתי חלה שבת ומתי חלים החגים במדינת האיים הרחוקה.

השאלה הייתה - היכן נקבע על פי ההלכה התאריך הקובע את הקו שמפריד בין שני חלקי כדור הארץ? חלק מפוסקי ההלכה סבר שהקו הקובע מצוי מול ירושלים בדיוק בצידו השני של כדור הארץ, קרי 180 מעלות מירושלים. עם זאת, אחרים סברו שהקו עובר במזרח אסיה פחות או יותר בנקודה שבה מתחילה סין - קרי 90 מעלות מירושלים.

כאן נוצרה הבעיה, כיוון שחלקים מיפן מצויים בדיוק בין שני הקווים האלו - כך שיום השבת ויום הכיפורים למשל יהיו בימים שונים לפי כל עמדה הלכתית. הפער בין שתי העמדות הללו, כאשר בכל אחת מהן תמכו לא מעט פוסקי הלכה חשובים, הביא לכך שחלק מתלמידי ישיבת מיר התכוננו לצום יומיים. בסופו של דבר ומסיבות רבות נקבע באסיפה גדולה שנערכה בירושלים ביוזמת הרב הראשי יצחק הרצוג כי קו התאריך הינו 180 מעלות מירושלים. עמדה זו התקבלה על ידי רוב פוסקי ההלכה, אם כי עד היום עדיין מתנהלים ויכוחים סביב שאלה זו.