הרב הראשי של אירלנד, יוני וידר, מאשים את הנהגת מדינתו ב"דמוניזציה" לישראל במקביל ל"חיזור" אחרי המשטר האיראני ואי גינוי של חמאס - זאת ברקע הכרזת ממשלת אירלנד בשבוע שעבר כי היא שוקלת חוק איסור לאומי על ייבוא סחורות המיוצרות ביו"ש, שיגדיר את המכירה שלהם כעבירה פלילית.
הפגנות פרו פלשתיניות בדאבלין, אירלנד | חשבון הטיקטוק @i_blogtoo
הרב הראשי של אירלנד, יוני וידר, אמר ל"ישראל היום": "לישראל אין קול אחד בממשלה הזו שייצג את נקודת המבט שלה. נראה שיש תמיכה פה אחד בהצעת חוק זו מכל המפלגות הפוליטיות. אם הצעת החוק לא תעבור, סביר להניח שזה יהיה רק בגלל חששות לגבי הנפילה הכלכלית הפוטנציאלית עבור אירלנד".
ההצעה שהועלתה, הידועה בשם "חוק השטחים הכבושים", נדונה כעת בוועדת החוץ של האוירכטאס (הפרלמנט האירי), ומבקשת לאסור במפורש על סחר בין אירלנד ל"התנחלויות ישראליות", כך לשון ההצעה. החוק אינו כולל כרגע איסור על סחר בשירותים, אך גורמים מעורבים צופים כי חברי הוועדה ינסו להוסיף זאת לחקיקה המתוכננת.
כאמור, החוק זוכה לתמיכה דו-מפלגתית באירלנד וצפוי להיות מובא בסתיו הקרוב. מסתמן כי אחת המטרות של החקיקה היא ליצור תקדים למדינות נוספות באיחוד האירופי להחיל חרמים דומים, בעיקר בעלי אופי סמלי.
"דו-קיום? לא מאמין"
"הצעת החוק הזו, כמו חלק גדול מהרטוריקה הפוליטית שיצאה מפה בתגובה למלחמה, מתמקדת בישראל ומציגה אותה כדמון - מבלי לעשות דבר כדי להטיל אחריות על חמאס", אמר הרב לפרלמנט בישיבת ששודרה בשידור חי.
"חלק מהפוליטיקאים טענו שהצעת החוק הזו תקדם התקדמות לקראת פתרון שתי המדינות, אבל אני לא מאמין שהם באמת חושבים כך. אחרים, כולל חבר פרלמנט אחד בוועדה, היו כנים יותר והודו כי מטרת ההצעה היא סמלית. אם כך, עלינו לשאול: מדוע כל הסמליות הזו מופנית רק נגד ישראל? איפה המחוות הסמליות הקוראות לסילוק חמאס ולמנהיגות פלשתינית שמחויבת באמת לדו-קיום עם ישראל?
"אירלנד חיממה את יחסיה עם המשטר האיראני, שחקן שהיה מעורב לעומק באירועי 7 באוקטובר. פחות משנה לאחר שאיראן סייעה לטבח של חמאס, אירלנד פתחה שגרירות בטהרן. (ביולי אשתקד שלח הנשיא היגינס מכתב תנחומים לאיראן בעקבות מותו של אבראהים ראיסי - דיקטטור שהיה אחראי לעינויים, לרצח עם ולעוד פשעים חמורים רבים). זהו המשטר שאירלנד מפתחת מולו קשרים דיפלומטיים, ובמקביל מגבירה את הגינויים נגד ישראל.
"ביקורת על ישראל כשלעצמה אינה אנטישמית. אבל היא עלולה להפוך לכזו כאשר היא משתמשת בדימויים אנטישמיים, כאשר היא כוללת האשמות חסרות בסיס, או כאשר היא מפעילה סטנדרטים כפולים כלפי ישראל. והקווים האלה נחצו שוב ושוב בשיח הציבורי באירלנד במהלך שמונה-עשר החודשים האחרונים".
מי ייפגע מהמהלך?
כזכור, שר החוץ גדעון סער הודיע בדצמבר האחרון כי בעקבות התמיכה של אירלנד בתביעה שהוגשה בהאג נגד "רצח העם" שישראל מבצעת בעזה, ישראל סוגרת את שגרירותה בדבלין. "המעשים והרטוריקה האנטישמית שנוקטת אירלנד נגד ישראל מבוססים על דה-לגיטימציה ודמוניזציה של המדינה היהודית ועל סטנדרטים כפולים", אמר סער בזמנו. "אירלנד חצתה את כל הקווים האדומים ביחסה לישראל".
מי שצפויים להיפגע מהצעד הזה של אירלנד הם, ובכן, עשרות אלפי פלשתינים העובדים כיום ביהודה ושומרון - וכן בכלכלה האירית. נסביר: למרות שלאירלנד לא צפויות השלכות מצד האיחוד האירופי, המדינה עלולה לחוות השלכות כלכליות חמורות מארה"ב.
מאז 1977, החוק הפדרלי האמריקני אוסר לחברות אמריקניות לתמוך בחרמות שמדינות זרות מטילות על מדינות ידידותיות לארה"ב. המעמד המורכב בין אירלנד לארה"ב נוצר בעיקר משום שהחוק האירי מגדיר גם אזורים שארה"ב מכירה בהם כחלק מישראל כ"כבושים", כולל השכונה בירושלים בה נמצאת השגרירות האמריקנית.
על פי סקר שפורסם ב"איריש טיימס", הציבור האירי הפך לזהיר יותר לגבי התמיכה בחוק לאחר שהובהרו לו ההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות. עם זאת, ממשלת אירלנד טוענת שההשלכות הכלכליות יהיו "מינימליות". החוק צפוי לעבור שלבים נוספים בפרלמנט ובסנאט האירי, כאשר יוזמיו מקווים להעביר אותו תוך כמה חודשים.
השגריר מייק האקבי תקף בחריפות את ההצעה וכתב בטוויטר: "האם האירים נפלו לתוך חבית של בירה גינס והציעו משהו כה טיפשי? זה יפגע בערבים בדיוק כמו בישראלים. תתקשרו למשרד החוץ הישראלי ותגידו שאתם מצטערים!"
הסנאטור הרפובליקני, לינדזי גרהאם, הוסיף: "אני מקווה שאירלנד תשקול מחדש את מאמציה לבודד את ישראל כלכלית שכן היא נאבקת על קיומה. מאמצים אלה לא יתקבלו יפה בארה"ב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו