ט' באב איננו עוד תאריך בלוח השנה. זהו יום שמרכז לתוכו את כאב ההחמצה, את כאב הפירוד. יום שמזכיר לנו שהחורבן הגדול לא נגרם רק על ידי אויב חיצוני, אלא בראש ובראשונה על ידי קרע פנימי. "שנאת חינם", כך לימדו אותנו חז"ל, הייתה הסיבה שבית המקדש חרב - לא בגלל מחלוקות, אלא בגלל מה שעשינו עם המחלוקות הללו.
צום תשעה באב 2025: זמני כניסת ויציאה, טיפים, איסורים והלכות
כמי שעמדה בראש עיר מורכבת כמו בית שמש, ראיתי מקרוב את הקווים המבדילים, את הפערים, את הקולות - ולעיתים גם את הצעקות. החברה הישראלית כולה מצויה בשנים האחרונות בתהליך מתמשך של הקצנה, ניכור והסתגרות בתוך מגזרים. כל קבוצה מבוצרת בנרטיב ובזהות שלה, בתחושת צדק מוחלט.
אבל אם נביט פנימה ונשיל לרגע את הסיסמאות, ניווכח שברוב סוגיות החיים אנחנו בעצם מאוד דומים. כולנו זקוקים לפרנסה. כולנו רוצים חינוך טוב לילדים. כולנו חולמים על איכות חיים, תחבורה נוחה, מרחבים ציבוריים, תרבות. אלו לא ערכים של מגזר זה או אחר – אלא השאיפות של רובנו.
קוראים מגילת איכה בקיבוץ עלומים שבעוטף (ארכיון)//
ובכל זאת, במקום לחפש את המשותף אנחנו מתבצרים. כל אחד מגדיר את עצמו כליברל, פתוח, נאור – אך בפועל כולנו סוגרים את עצמנו בתוך בועות של תוכן, חברים, חדשות. אנחנו כבר לא מתווכחים על עמדות – אלא על עובדות. כל צד חי במציאות נפרדת, קורא את החדשות שלו, שומע את הפרשנים שלו, ולמעשה בוחר לא רק את דעתו, אלא את המציאות עצמה.
הבעיה היא לא רק בחוסר הקשבה, אלא גם באופן שבו אנחנו מקבלים את המידע. בבחירה לצרוך חדשות מרשת מסוימת, אתה בוחר לא רק את הסגנון – אלא את המסרים והעובדות. וכך, גם האמת הפכה לשבויה בידי זהות. המתווכים, במודע או שלא, מושכים אותנו פנימה, אל תוך הקונכייה שלנו.
אבל דווקא בתוך הסבך הזה חשוב לזכור דבר אחד: אני מאמינה שכל מי שמשמיע קול אחר, כל מי שמתווכח או מבקר, עושה זאת מתוך אהבה. הנחת העבודה שלי היא שגם בצד השני מי שחושב אחרת ממני באמת ובתמים מאמין שאם כולם יתנהגו כמוהו תהיה כאן מדינה טובה יותר. הוא לא אויב, הוא פשוט רואה את הדרך בצורה שונה. ויש בכך אפילו יופי: כי כשיש ריבוי דרכים - יש גם יותר פתרונות. ככל שנבין שיש גם מוטיבציה חיובית בצד השני, נוכל להתחיל לשקם את מה שהכי חסר כאן: האמון. ההקשבה. ההכרה. לא רק בזכות האחר, אלא בזכות עצמנו.
אני באמת מאמינה כי החזון של קהילה אחת משותפת ומתקשרת יקרה רק כאשר קהילות, שלכאורה רחוקות זו מזו, יחברו לפעולה משותפת סביב ערכים בסיסיים של טוב משותף - זה אפשרי והכרחי. הקריאה שלי לקראת ט' באב היא פשוטה אך עמוקה: לבחור בחיים יחד. להפסיק לפחד זה מזה, ולהתחיל לבנות זה עם זה. להבין שהמגוון שלנו הוא לא קללה אלא ברכה. להפוך את חומת החשדנות לגשר של שיח.
ט' באב הוא תזכורת למה שקורה כשאנחנו מתייאשים אלה מאלה. בואו נהפוך אותו לנקודת מפנה – לא יום של אבל בלבד, אלא של תיקון. כי הארץ הזו לא תיבנה שוב רק באבנים אלא בלבבות.
