לפני כ-2,500 שנה, המן האגגי בפרס שאף להשמידנו. בסופו של דבר - "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". המציאות כיום דומה: איראן מבקשת להשמיד את ישראל. מרגש לראות שאנו זוכים להגן על עצמנו, תקדים היסטורי של עם קטן שנוקט יוזמה מול אויב גדול ורחוק כל כך.
ניתן לראות מספר נקודות דמיון בין סיפור מגילת אסתר שאנו קוראים בחג הפורים, לבין מבצע "עם כלביא". במגילת אסתר ישנו פסוק מאוד אהוב: "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח', טז). פסוק זה אנחנו אומרים בכל הבדלה.
מהי ההתרחשות במגילה כשאנו אומרים פסוק זה? לכאורה, פסוק זה נאמר מיד לאחר ההצלה. אך בדיקה מדוקדקת מראה שלא כך הדבר. הפסוק נאמר אמנם לאחר שהמן נתלה על העץ, אולם, לאחר שהתברר שאי אפשר לבטל את גזירת המן "כי כתב אשר נכתב בשם המלך, ונחתום בטבעת המלך - אין להשיב".
המלך מציע למרדכי ולאסתר לכתוב "כטוב בעיניכם" ולחתום "בטבעת המלך". ואכן, בכ"ג בסיוון כותבים מרדכי ואסתר אגרות, המאפשרות לעם ישראל להתגונן ולהשמיד כל מי שמנסה לפגוע בו (היו קהילות שנהגו לעשות יום זה כיום שמחה - סדר הדורות, החיד"א, הרב חיים פלאג'י - תודה לר' אלכסנדר ספיקר, ובע"ה תאריך זה יחול בעוד כמה ימים - שנזכה לעשותו יום של שמחה).
אם כך, פסוקי השמחה הללו, נכתבו לפני שהיתה מלחמה, ולפני שניצחנו במלחמה. עצם העובדה שניתנה לנו רשות להילחם ולהגן על עצמנו, הביא לשמחה עצומה: "ליהודים היתה אורה ושמחה".
ב"ה כך גם היום. להרוג אותנו ניסו בכל ההיסטוריה. אולם, זהו נס עצום, שאנחנו מוכנים להגיב כנגד אויב שגדול מאתנו פי עשרה, שרחוק מאיתנו אלפי ק"מ, שמאיים להרגנו כבר שלושים שנה.
כמובן, שישנם גם הבדלים בין פורים למבצע "עם כלביא". נס פורים היה גדול, אולם, הנס שלנו גדול פי כמה.
ארץ ישראל. הגמרא (מגילה יד. וערכין י) דנה מדוע אין אומרים הלל בפורים. תשובה אחת היא שאין אומרים שירה על נס שבחוץ לארץ (לאחר שנכנסו לארץ). ב"ה, הנס שלנו כיום הוא בארץ ישראל.
"עבדי אחשוורוש" לעומת מדינת ישראל. הסבר נוסף בגמרא הוא שלא אומרים הלל בפורים, כי עדיין נותרנו "עבדי אחשוורוש". יש לנו מדינה משלנו. איננו עבדי אחשוורוש. גם אם המדינה עדיין לא מושלמת היא חלק מתהליכי גאולה (כהבנת הרמב"ם בהלכות חנוכה, פ"ג ה"א, ומדינתנו טובה בהרבה).
הנהגת ה' בתוך הטבע. בפורים, הקרב היה קרב הגנה של עם לא מאומן. כיום, אנו זוכים להילחם עם צבא חזק. מתי הנס גדול יותר? הרב קוק זצ"ל (עין איה, ברכות א' קמג) הסביר, על פי חז"ל, הרמב"ן והמהר"ל, שההפך הוא הנכון: ככל שהאמונה חזקה יותר, כך ה' פחות רוצה לשנות את הטבע.
הקב"ה מתגלה בשתי דרכים: בנס גלוי, כמו ביציאת מצרים או אצל גדעון (שהיו רק 300 לוחמים), ובצורה טבעית, כמו במלחמת העי, שבה הקב"ה מצווה לעשות השתדלות גדולה. במלחמת העי, עם ישראל היה בדרגה רוחנית גבוהה, ולכן לא היה צורך לשבור את הטבע. ה' העדיף שיפעלו בדרך הטבע, והתגלה בתוכה. במלחמת גדעון, לעומת זאת, עם ישראל היה במצב רוחני ירוד, ולכן נדרש נס מיוחד עם 300 לוחמים.
מלחמה שבה צריך את כל הצבא - חיל האוויר, מודיעין, חיל רגלים ועוד - מראה על גדולת עם ישראל הנלחם במסגרת הטבע, וה' מתגלה בתוכה. החתם סופר (על התורה, וזאת הברכה) ביאר שיש חשיבות גדולה בכך שהעולם יידע שעם ישראל חזק: "ואשר חרב גאוותך" - יש צורך שהגויים ידעו לא רק שה' עוזר לנו, אלא שאנחנו חזקים, בעלי "גבורת אריות", "עם כלביא".
גם בפורים וגם כיום, אלו נסים בתוך הטבע. אך הנס שלנו גדול יותר. בפורים, עם חסר ניסיון הצליח להרוג את אויביו. הנס שלנו גדול יותר, בו המוסד, המודיעין וחיל האוויר פועלים שנים רבות בתוך המציאות, וה' נכנס אלינו, לפעילות הטבעית שלנו, הוא חלק מאיתנו. בפורים - הנס בחו"ל ותחת מלכות אחשוורוש. במבצע "עם כלביא" - הנס בארץ ישראל, במדינת ישראל ועם צבא ההגנה לישראל.
הנס שלנו גם מראה על השליחות של עם ישראל בעולם. אנחנו עם ה', שליחים להפוך את העולם לטוב יותר. המלחמה שלנו נגד איראן, עוזרת לכל העולם המודרני, לבער רשע מן העולם. כולם מפחדים, אבל עם ישראל לוקח אחריות והופך את העולם לטוב יותר. בע"ה ננצח במלחמה ונוביל את כנסת ישראל לאחדות, לאמונה ולשלב נוסף בתהליך גאולתנו. בע"ה נוביל את העולם כולו למקום טהור ונקי יותר.
