הבשורה העצובה-שמחה על מציאת גופתו של חלל צה"ל צבי פלדמן על ידי צה"ל, המוסד לתפקידים מיוחדים ומערכת הביטחון, הביאה אותנו לברר כיצד ניתן לזהות את גופתו של אדם אחרי שנים כה רבות.
השאלה הזו מתעוררת בעקבות ההנחה שגורמי האויב שטיפלו בגופתו של החייל לא נהגו בה בהכרח בכבוד הראוי ולא בהכרח טרחו לקבור אותה במצב טוב. פנינו לרב יעקב רוז'ה, רב העיר בת ים וחבר מועצת הרבנות הראשית ואחראי תחום הקבורה וזיהוי חללים, המתמחה בתחום ועוסק בו שנים רבות מאוד כדי שיסביר לנו את התהליך.
הרב רוז'ה מציין שאמנם הוא לא היה שותף בפעילות הזיהוי של צבי פלדמן ולא יודע בדיוק את התהליך הפעם אך כעיקרון מדובר בהליך מסודר וברור לפיו כן אפשר לזהות גופה אחרי זמן רב כל כך.
"בדרך כלל במצב כזה אחרי כל כך הרבה שנים מזהים את האדם על פי בדיקת חומר DNA שמופק מהעצמות שלו. בעולם יש התקדמות גדולה בתחום הזה ולכן ניתן ממש לזהות אדם אחרי שנים רבות מאוד", אומר הרב רוז'ה, "אני גם גאה להגיד שבתחום הזה המעבדות שיש בצה"ל ובישראל הן הכי טובות. לכן גם במצבים שנראים ממש אבודים ישראל מצליחה לזהות חללים".
הרב רוז'ה ציין כי צורת הבדיקה הזו, שלא הייתה מוכרת בעבר על ידי ההלכה היהודית, מוכרת ומקובלת על פוסקי ההלכה לכל דבר ועניין: "בדיקות מהסוג הזה נחשבות על ידי הפוסקים כממצא שהוא סימן מובהק שקובע שהאדם הלך לעולמו. לכן על סמך בדיקה כזו מאשרים לאשתו של האדם להתחתן שוב כי היא אלמנה. כמו כן, אם יש לו ירושה אז היורשים זכאים לה וכן הלאה. גם החוק בישראל מקבל את הקביעה הזו ומגדיר את האדם כחלל".
הרב רוז'ה מציין כי האחראי בצה"ל על פסיקה כי החייל אכן נפל הוא הרב הראשי לצה"ל: "הממצאים והתוצאות מובאים אליו. אחרי הממצאים האלו הרב הראשי מקבל החלטה וחולט כי הלוחם נפל ואז מועברת הודעה למשפחה. ההודעה עוברת רק אחרי ודאות ופסיקה ואז גם מפרסמים את המידע לציבור".
