מחיר הקורונה: חצי מיליון פנו לסיוע נפשי

השפעות התקופה על המצב הנפשי של האזרחים:אחד מכל 20 ישראלים פנה לקבלת טיפול נפשי בעקבות משבר הקורונה.

בקרב האוכלוסייה היהודית הנתונים מגיעים ל-4.9%, ובקרב נשים שיעור הפונות גבוה יותר מאשר בקרב גברים (4.9% לעומת 4.1%). כך עולה מנתוני סקר של הלמ"ס.

רוב המשיבים (38%) פנו לשירותי בריאות הנפש של משרד הבריאות או קופות החולים, שליש פנו למטפלים פרטיים ו-18.7% פנו למוקדי תמיכה של עמותות וארגונים.מחצית מהנשאלים חשו שהמענה שקיבלו שיפר את מצבם הנפשי.

ממצאים נוספים מהסקר מראים על המשך מגמת ההחמרה של המצב הנפשי ככל שמתמשכת מגפת הקורונה.סקר שנערך בתחילת נובמבר, לאחר הגל השני, מצא כי כמעט חמישית (18.8%) אמרו שמצבם הנפשי לא טוב, שיעור דומה לממצאי ארבעת הסקרים הקודמים.

לא מתרגלים למצוקה

המצב הנפשי הולך ומחמיר: כמעט שליש מהנשאלים (30%) ענו כי מצבם הנפשי היום החמיר לעומת התקופה שלפני המשבר. בסקר שנערך ביולי ענו כך רק כרבע מהנשאלים (26%) בסקר ממאי רק כחמישית (20%). בסוף הגל הראשון (סוף אפריל תחילת מאי) ענו 22.5% כי מצבם הנפשי הוחמר.

אחוזים יציבים וגבוהים של דיכאון (19%), חרדה (יותר משליש מהאוכלוסייה, 36.8%) ובדידות (21%). בניגוד לצפוי אין התרגלות למצוקה ותחושת הקלה,, וזאת כנראה בשל אומדן נזקים וייאוש מהיעדר פתרון וטיפול. בעוד מנגנון טבעי של רובנו מאפשר לנו להתרגל לרע מכל, וכאן אין התרגלות, כנראה כי המצב לא יציב.

30% דיווחו שמצבם הנפשי החמיר בהשוואה לתקופת שלפני הקורונה בסקר אחרון של הלמ"ס שנעשה לאחר הסגר השני - בנובמבר 2020.

מדובר במגמת עלייה לעומת סקרים קודמים בחודש יולי (26%) ובחודש מאי (20% דיווחו על החמרת מצבם הנפשי). בסקר הנוכח דיווחו 37% על תחושת לחץ וחרדה. 19% על דיכאון ו-21% דיווחו על בדידות.

"נדרש עוד כוח אדם"

באיגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואיתלא הופתעו מהנתונים. "הנתון שלפיו 4.5% פנו לטיפול משמעותו היא תוספת של חצי מיליון אזרחים למערכת הפסיכיאטרית! על כל מאובחן בקורונה יש אדם שפנה לטיפול", אומר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה.

לדבריו, "אם מישהו חושב שכולם יקבלו שירות, הוא טועה, שכן העומס הזה גורם לעיכוב גדול של תחילת טיפולים או לריווח גדול בין הטיפולים. לכן על ממשלת ישראל להגדיל לאלתר משאבים שיאפשרו תוספת של לפחות 30% שעות מטפל במערכת הציבורית. אנחנו רואים בנתוני הלמ"ס את העקביות במצוקה לאורך כל שנה הקורונה. זו לא טעות סטטיסטית, זו מגמה שאסור להתעלם ממנה".

יצוין כי משרד הבריאות הנחה לפני כחצי שנה לאפשר שלושה טיפולים נפשיים טלפוניים ללא תשלום, דרך מוקדי קופות החולים.

מחקר של מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM בשיתוף מכון ki מצא כי דיכאון מאובחן מעלה משמעותית את הסיכון לסיבוכי מחלת הקורונה בקרב צעירים. עורכי המחקר סבורים שחולים מתחת לגיל 60 עם דיכאון מאובחן הם קבוצת סיכון שיש לשקול לחסן לקורונה. כן נמצא כי דיכאון מאובחן מעלה את הסיכוי להסתבכות במחלה פי חמישה.