בתנאי שלא תהיה עלייה בתחלואה בקורונה בארץ, משרד הבריאות ימליץ לשרי הקבינט לעבור מתו ירוק לתו סגול (הגבלת התקהלות) בשבוע הבא.
אם ההמלצה תקבל את תמיכת השרים, בקרוב ייפתחו גם ללא מחוסנים מקומות כמו מסעדות בחלק החיצוני, חדרי כושר, אטרקציות שנמצאות במקומות פתוחים, בריכות, ספריות ואתרי תיירות.
ראש הממשלה בנט: "הנגיף בנסיגה"
בפתח ישיבת קבינט הקורונה, הכריז הערב (ראשון) ראש הממשלה נפתלי בנט: "החדשות טובות - התחלנו לבלום את הדלתא". הוא הוסיף כי "דווקא עכשיו מסוכן להרפות. כשהנגיף מתחיל בנסיגה - אסור לנו לתת לו להתאושש".
לדברי בנט, "צריך להמשיך לנהל את המצב באופן הדוק, לא לשדר לציבור שמורידים מסכות אלא להיפך. אני מרגיש שבימים האחרונים הציבור מתחיל להבין את המדיניות שהממשלה הזאת מובילה, בעקביות, מאז התפרצות הדלתא: ישראל פתוחה, ככל האפשר, כלכלה פתוחה, ככל האפשר, מסה של בדיקות, מסה של חיסונים ובוסטרים, ניהול הדוק ודינמי של המצב ואחריות אישית של האזרחים".
בהמשך אמר בנט: "המשימה הקרובה והדחופה ביותר בעיניי היא לסיים כמה שיותר מהר עם הבידודים ההמוניים בבתי הספר בקרוב. הילדים צריכים להיות בבית הספר, לא בזום ולא בבידודים שאינם נחוצים. ההורים צריכים להיות מסוגלים לצאת לעבודה ומשפחות זקוקות ליציבות, לדעת מה קורה איתן מחר בבוקר.
"לכן, למדנו ברצינות מה עושים בבריטניה, בגרמניה, בארה"ב. אני אומר פה בצורה ברורה - הבידודים ההמוניים במערכת החינוך צריכים להסתיים כמה שיותר מהר. כרגע אנחנו מכינים תשתית של מיליוני בדיקות אנטיגן שיאפשרו את זה. נעקוב אחרי הפיילוטים - ונקבל החלטה בקרוב".
בנט הוסיף כי השרים ידונו גם במבצע ההתחסנות בחברה הערבית, והדגיש כי "שם עיקר הבעיה כרגע".
חוקרי העברית והדסה: נרשמת ירידה בהדבקות
בתוך כך, מדו"ח של חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה עולה כי "מתחזקת הירידה בתחלואה בכל המגזרים, בהתאם להערכות המוקדמות".
בדו"ח, שהוצג בקבינט הקורונה, החוקרים ציינו כי צעדים כמו עדכון תוקף התו ירוק והרחבת מבצע ההתחסנות בבוסטר יכולים לתרום להמשך הירידה בתחלואה, במקביל לפתיחת בתי הספר.
"הירידה בתחלואה צפויה להוביל לירידה משמעותית בנטל הבידודים גם במימוש המדיניות הנוכחית", הוסיפו החוקרים. "סביר שניתן לבסס מדיניות ארוכת טווח על מעבר מבידודים לבדיקות מהירות חוזרות, אולם יש לבסס אופן פעילות זה".
הם הדגישו כי "נשמר פער גדול בתחלואה בין מחוסנים עם בוסטר למחוסנים שאינם בתוקף ולא מחוסנים".
בכל הנוגע לגידול בתחלואה בחברה הערבית, לדברי החוקרים "ניתן להניח שהתחלואה במגזר זה אינה נובעת ישירות ממערכת החינוך, אלא מריבוי אירועים ומימוש חלקי של מדיניות תו ירוק. העלייה בתחלואה במגזר זה הובילה לעלייה במספר החולים קשה מהמגזר, והירידה בתחלואה צפויה להוביל לירידה מתאימה בתחלואה קשה מהמגזר הערבי בזמן הקרוב".
נוסף על כך, החוקרים טוענים כי "כל עוד נותר חלק משמעותי באוכלוסייה שאינו עם חיסון בתוקף, תישמר תחלואה ויש חשש מהתפרצות. לאור זאת, יש יתרון בגיבוש שיטת ניטור להמשך השנה, שיכולה להתבסס על ביצוע בדיקות אנטיגן עיתיות".
מחברי הדו"ח הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, ומאיר בינג מהאוניברסיטה העברית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו