"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למוד מההיסטוריה: להיאבק בקורונה בלי היסטריה
הגיע הזמן לקחת נשימה עמוקה, תרתי משמע, ולנהוג לפי הסדרים ברורים מראש בכל הפעילויות כדי שנוכל להתמודד עם המגיפה מצד אחד, ולהמשיך לנהל חיים נורמליים מצד שני
קצב התחסנות נמוך יחסית
דעה

למוד מההיסטוריה: להיאבק בקורונה בלי היסטריה

הגיע הזמן לקחת נשימה עמוקה, תרתי משמע, ולנהוג לפי הסדרים ברורים מראש בכל הפעילויות כדי שנוכל להתמודד עם המגיפה מצד אחד, ולהמשיך לנהל חיים נורמליים מצד שני

פרופ' יוסף משהראוי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ברור כבר לכולם שהקורונה שוב מרימה ראש בימים אלו ושוב נצפית עלייה במספר הנדבקים, בדגש על החולים קשה. ושוב אנו רואים את ההתחבטויות של הגורמים השונים - המקצועיים, הפוליטיים והתקשורתיים - איך אנו אמורים לנהוג מול מגמת העלייה, כאילו לא היינו כבר בסרט הזה במשך שנתיים. שוב אנו מחכים ללא הצדקה לישיבות קבינט הקורונה כדי לדעת איך לפעול, ומחכים לכותרות בתקשורת כדי לדעת מי צודק ומי לא, ומחכים לתחילת שנת הלימודים כדי לדעת מה יהיה עם ילדינו, ונחשפים לעוד דיוני שווא של גורמים שונים, שתכליתם להסיק את אותן מסקנות שאיתן אנו חיים כבר שנתיים. דיונים מתישים אלו נובעים בראש ובראשונה מכך שלא למדנו דבר בתהליך שעברנו עד כה, ובמקום לכתוב פרוטוקולים ברורים לכל האפשרויות השונות, אנו נאבקים זה בזה ומכניסים את כלל הציבור לחוסר אונים ולחוסר אמון במערכת המנהלת את המאבק במגיפה.

די. מספיק. הגיע הזמן להצמיד לאירועים שעברנו דרכי התמודדות ברורות ובדוקות, בייחוד לאור העובדה שכמחצית מהאוכלוסייה מחוסנת. וכן, כמו חיסון השפעת, חיסון אמור להתחדש בכל שנה ואין צורך להכניס את הציבור לפאניקה בעניין.

נדרשת התמודדות מתמשכת, מושכלת ומדודה, ללא צורך בשינוי החלטות בהתאם לאווירה. כבר בשלב זה אפשר לכתוב פרוטוקולים מדויקים לגבי כניסת התלמידים לבתי הספר, כפי שנהגנו במהלך השנה האחרונה. לדוגמה, יש לציין בבירור שעל כל המורים שמגיעים לבית הספר - להיות מחוסנים, שכן מוטלת עליהם אחריות לבריאות התלמידים והוריהם. כמו כן, יש לציין כי כיתה שבה רוב התלמידים יהיו מחוסנים, לא תידרש לבידוד קבוצתי אם יתגלה תלמיד עם קורונה, אלא רק לעבור בדיקות.

כפרופסור באוניברסיטת ת"א, אני טוען שאת אותם הקריטריונים אפשר כמובן ליישם על כל המוסדות האקדמיים ללא יוצא מן הכלל, ולא להשאיר את הסטודנטים בחוסר אונים לקראת שנה"ל. בדומה לכך, אפשר כבר לקבוע קריטריונים ברורים לגבי כניסה לחתונות בכל המגזרים, לרבות החברת החרדית והערבית, כדי להעלות את המודעות לחיסונים, ולאפשר בכך את קיומן ללא חשש מהחלטות פתאומיות על ביטולן. באותה נשימה אפשר גם לומר בבירור שלא ייסגרו מסעדות שפועלות לפי התו הירוק.

כך גם לגבי המרכיב הבעייתי של ביטול טיסות והפיכת מדינות לאדומות, למרות כל האמצעים שניתן לנקוט בלי לפעול בצורה חריפה כזו. אפשר היה, למשל, לעודד את הנוסעים לקבל את החיסון כתנאי לטיסה למדינות האדומות במקום לבטל כליל את הטיסה, ובכך להשיג רווח כפול - חיסון והמשך חיים נורמליים; או, במקביל, להעלות בצורה משמעותית את מחיר הטיסה ללא־מחוסנים ולהושיב אותם בחלק מבודד של המטוס, כך שישתלם לכולם להתחסן ולטוס ולא לשבת מתוסכלים בבית בתקופת החופש. יש גם לבטל לאלתר את כל הקשיים הלוגיסטיים, הנערמים לפתחם של העוברים בשדה התעופה או במעברים הקרקעיים, כמו הבדיקה הגורפת ההזויה של בדיקת המכס לכל הנוסעים במעבר טאבה במסלול הירוק - דבר שגורם לתורים צפופים של זקנים, נשים בהיריון וילדים, כפי שנוכחתי בעצמי לראות לפני שבוע.

הגיע הזמן לקחת נשימה עמוקה, תרתי משמע, ולנהוג לפי הסדרים ברורים מראש בכל הפעילויות כדי שנוכל להתמודד עם המגיפה מצד אחד, ולהמשיך לנהל חיים נורמליים מצד שני. זה אפשרי, בייחוד לאור העובדה שיש חיסונים בשטח ואין צורך בהיסטריה, אלא רק ללמוד מההיסטוריה ולהתקדם לעתיד שונה אך אופטימי.

פרופסור יוסף משהראוי, חוקר עמוד שדרה בפקולטה לרפואה אוניברסיטת ת״א, וחבר ועדת הקורונה בחברה הערבית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' יוסף משהראוי

פרופ' יוסף משהראוי הוא ממונה מוסדי לשילוב ערבים באונ' ת"א

Load more...