חובשים טיפלו בפצועים כשהם לא מחוסנים - בצה"ל לא בדקו: "אין צורך"

חובשים בצה"ל, שמחויבים על פי פקודות הצבא להיות מוגנים מפני צהבת מסוג B ונחשפים לנוזלי גוף שבהם עלול להימצא הנגיף, נאלצו לשרת כשהם אינם מחוסנים בפועל. כך נודע ל"היום". דלקת כבד נגיפית מסוג B עלולה להוביל לשחמת ולסרטן הכבד. ככל הידוע, הדרג הפיקודי, שווידוא ההגנה החיסונית נמצא באחריותו, לא התערב.

על פי העדויות שהגיעו למערכת, מספר חובשים בחטמ"רים בפיקוד הצפון אשר טיפלו בלוחמים בעלי פציעות קשות שחזרו מסוריה ומלבנון, נאלצו לשרת במהלך המלחמה כשבפועל בגופם אין מספיק נוגדנים נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B המועברת באמצעות נוזלי גוף.

הדיווחים הללו מנוגדים לפקודות קצין הרפואה הראשי בצה"ל, שקובעות כי על הצבא לחסן אותם במנת דחף במסגרת תפקידם על מנת לשמור על בריאותם, בייחוד לנוכח העובדה כי אלה נחשפים בצורה מוגברת דרך דם ונוזלי גוף לנגיפים שונים, בהם דלקת כבד נגיפית מסוג B, ונמצאים בסיכון גבוה להידבק בהם.

"מאז המקרה שלנו - לא בדקו יותר"

"בתחילת השירות הסדיר שלי נכנסתי לחטיבה יחד עם עוד שני חובשים שהיו איתי בקורס", מספרת חובשת ששירתה עד לאחרונה באחד החטמ"רים הצפוניים. "באותה התקופה ביצענו במקרה בדיקת נוגדנים בדם". מדובר במרווח של חודשים מרגע קבלת מנת הדחף ועד לביצוע בדיקת הדם המדוברת.

"אחרי ביצוע הבדיקה, אני וחובש נוסף קיבלנו תשובה שאין לנו מספיק נוגדנים נגד דלקת כבד נגיפית B בדם ועודכנו שאנחנו צריכים לקבל חיסון נוסף, כשבמקביל גילינו על שני חובשים נוספים שנדרשו לקבל חיסון גם כן, למרות שקיבלנו את מנת הדחף".

השלב הזה אמור היה להוות תמרור אזהרה למפקדי החטמ"ר ולבעלי המקצוע בחיל הרפואה אשר אמונים על ניסוח הפקודות בתחומם, אלא שנראה שהמקרה של החבורה היה האחרון שנלקח ברצינות באותה התקופה: "מאז המקרה שלנו, אף חובש שהגיע לא נשלח לעבור בדיקה של קיום נוגדנים בדם ובטח שלא לקבל חיסון, שהרי אין צורך בו אם אין אינדיקציה שעולה מבדיקות הדם הראשוניות" - שכלל לא נעשו.

בהתאם לחוק הישראלי

על פי רוב, כבר במהלך שרשרת החיול ביום הגיוס הצבא מחסן במנת דחף את החיילים המיועדים לשרת כחובשים, כדי שאלה יגיעו לקורס בבה"ד 10 כשהם יכולים לתרגל בבטחה שימוש בציוד רפואי. ההחלטה הזו מסתמכת על השיטה הישראלית, לפיה כל מי שנולד אחרי 1992 מחוסן בשלוש מנות חיסון עד הגיעו לגיל חצי שנה.

למעשה, צה"ל אימץ את החוק הישראלי הקיים והתאים אותו לצרכיו, באופן שדומה לנוהל של משרד הבריאות בנוגע לעובדי בריאות אזרחיים: "עובדי ותלמידי מקצועות הבריאות לכן עליהם להיות מחוסנים נגד המחלות הקשות החשובות" - לכל הפחות מחלות המועברות באמצעות האוויר, וכן חיסוני פוליו ודלקת כבד נגיפית B, העלולה להביא לפגיעה קשה בכבד, כזו שלעיתים מתדרדרת לשחמת ואף לסרטן.

כאמור, המערכת הצבאית אימצה הנחיה דומה, וקבעה כי חייל המשתייך לאוכלוסיית "עובדי הבריאות" נדרש לקבל מנת דחף מעל גיל 18 על מנת להיחשב מחוסן לדלקת הכבד.

לחילופין, קבע צה"ל כי מחוסן נחשב מי שקיבל שלוש מנות חיסון בעשור טרם גיוסו - סעיף שרלוונטי באופן מובהק לעולים חדשים, או לכאלה שסירבו לקבל את החיסון. עוד הגדיל קצין הרפואה הראשי בצה"ל וקבע כי "אין צורך בבדיקת נוגדנים לאחר מתן החיסון או סדרת החיסון", ושעצם קבלת מנת הדחף מספיקה על מנת לקבוע שהחובש חסין מפני הנגיף.

אלא שהעדויות החמורות שהגיעו ל"היום" מציירות תמונה שונה לחלוטין, כזו שמעלה שאלות באשר לאופן בו הצבא שומר על בריאות חייליו המטפלים והמטופלים גם יחד.

"מי יודע כמה 'מחוסנים' נדבקו"

המשמעות של הדברים הללו פשוטה: ייתכן שחלק גדול מהחובשים ששירתו יחד עם החובשת טיפלו לאורך שירותם במטופלים ללא כל הגנה חיסונית המותאמת לתפקידם, זאת ללא התערבות מפקדי הבסיס ובניגוד מוחלט לפקודת קצין הרפואה הראשי בצבא שלפיה "האחריות הכוללת לחיסון כלל חייבי החיסון ביחידה חלה על מפקד היחידה". למעשה, לא מופרך שגם כעת משרתים בבסיסים ברחבי הארץ חובשים שבפועל אינם מחוסנים, וכלל לא יודעים זאת.

"במהלך שירותי הוצבתי ב'טיפול הנמרץ' בחטיבה", מספרת החובשת ששוחחה עם "היום". "היינו הראשונים לקפוץ לכל נקודה בגזרה וטיפלנו בכל סוגי המקרים, החל מילדים עם חתכים קלים ועד ללוחמים שחזרו מלבנון עם כריתות חלקיות בגפיים, כשאני לא יודעת בכלל מה המצב הסטרילי שם.

"חלק ממי שעלו יחד איתי לאמבולנס וטיפלו באותם האנשים מעידים כיום שעשו זאת בלי שעברו בכלל בדיקת נוגדנים, ואני מכירה כמה שידעו שלא הייתה להם כמות נוגדנים מספקת בדם ובכל זאת טיפלו במטופלים - כי היה צריך את כוח האדם הזה באותו רגע".

"כחובש בטיפול נמרץ בצבא אתה נחשף בדיוק לסוגי המקרים בהם הנגיף עלול להיות מועבר אליך באמצעות נוזלי הגוף", מספר חובש נוסף שאצלו לא נמצאו נוגדנים בדם.

"זו סיטואציה שנמצאת לחלוטין תחת אחריות המפקדים, וזה הזוי שהסיטואציות הללו לא הרימו דגל אדום לאף אחד מהם בזמן שהפקודה קובעת שאנחנו מוגנים ושאין צורך שנבדוק אם יש לנו מספיק נוגדנים. אני לא רוצה לדעת בכמה בסיסים נוספים בארץ קורים מקרים כאלה עד עכשיו, ואף אחד בכלל לא יודע עליהם", מסכם. "מי יודע כמה חובשים נדבקו כשהם חשבו שהם בכלל מחוסנים. זו סכנה אמיתית".

תגובת צה"ל לא התקבלה עד לפרסום הכתבה ותובא לכשתתקבל.