"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לטפל בפרצות בנתב"ג ובמעברים היבשתיים
לראשונה מאז תחילת המגיפה אנו עדים לצעדים מעודדים דוגמת הורדת נוסעים ממטוס והפרדה בין השבים ממדינות אדומות • בנוסף לעבודה בנתב"ג, יש להגדיל את שיעור המתחסנים, בדגש על השבוע הקרוב • לבסוף, יש לשקול הטלת הגבלות באופן אחראי, תוך מינימום פגיעה בכלכלה
עשרות אלפי נוסעים בנתב"ג (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: צילום: יוסי זליגר
דעה

לטפל בפרצות בנתב"ג ובמעברים היבשתיים

לראשונה מאז תחילת המגיפה אנו עדים לצעדים מעודדים דוגמת הורדת נוסעים ממטוס והפרדה בין השבים ממדינות אדומות • בנוסף לעבודה בנתב"ג, יש להגדיל את שיעור המתחסנים, בדגש על השבוע הקרוב • לבסוף, יש לשקול הטלת הגבלות באופן אחראי, תוך מינימום פגיעה בכלכלה

פרופ' ארנון אפק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בשבועיים האחרונים אנו חווים גל חדש של הדבקה בווירוס הקורונה, חלקו בקרב מי שהתחסן. אין לי ספק כי הדבר האחרון שלו מייחלים תושבי מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה לאחר החזרה לשגרה, הוא לחוות שוב גל תחלואה משמעותי שיגרור בעקבותיו הגבלות ופגיעה קשה בנו ובכלכלה.

עם זאת, חשוב לזכור כי מצב התחלואה כיום אינו דומה כלל למצב שבו היינו במהלך הגל השלישי. העובדה שישראל מובילה בעולם בשיעור ההתחסנות של האוכלוסייה הופכת את שאלת ההיערכות לגל הנוכחי לשונה במהותה בהשוואה להתמודדות עם הגל השלישי.

בראש ובראשונה, ההישג של הממשלה ומערכת הבריאות בהגנה על תושבי ישראל באמצעות החיסון של חברת פייזר שומר עלינו מפני מחלה קשה כתוצאה מהידבקות בזן דלתא, בשיעור הדומה לרמת ההגנה שמעניק החיסון נגד וריאנט אלפא המקורי. עדויות לכך נמצאו גם במחקר של משרד הבריאות והמרכז הרפואי שיבא, שפורסם בשבוע האחרון, וגם במחקרים שבוצעו לאחרונה בבריטניה, שחווה גל של הידבקויות בזן דלתא.
עם זאת, לאור העובדה כי ההגנה מפני הידבקות בזן דלתא עומדת על כ־80 אחוז, ההערכה היא שנמשיך לחוות עלייה במספר הנדבקים.

לפיכך ההתמודדות עם גל זה מחייבת אותנו לעקוב אחר מספר החולים באורח קשה ולפעול על בסיס העומס בבתי החולים. ואולם, בו בזמן, אנו גם חייבים לשים לב למספר הנדבקים, שכן שיעור קטן מהם יהפוך לחולים באורח קשה.

המענה לגל הנוכחי צריך להתבצע בכמה מישורים. ראשית, יש לטפל בהקדם בפרצות בנתב"ג ובמעברים היבשתיים. ההחלטה על מינויו של אל"מ (מיל') רוני נומה, איש עתיר זכויות בהתמודדות עם הקורונה, לפרויקטור נתב"ג, היא צעד חשוב והכרחי במאבק לצמצום כניסת חולים נוספים בזן דלתא לישראל; ובטווח הארוך - למניעה, עד כמה שאפשר, של כניסת וריאנטים חדשים. לראשונה מאז תחילת המגיפה אנו עדים לצעדים מעודדים דוגמת הורדת נוסעים ממטוס שיעדו היה מדינה אדומה בניגוד להנחיות, הפרדה בין השבים ממדינות אדומות לירוקות בטרמינל הכניסה לישראל ותגבור מערך הבדיקות בנתב"ג.

שנית, יש להגדיל את שיעור המתחסנים, בדגש על השבוע הקרוב. זאת על מנת לאפשר את מתן שתי מנות החיסון של פייזר לפני סוף יולי - המועד שבו מסתיים התוקף של מאגר החיסונים הקיים. יש להגדיל את שיעור המתחסנים הן בקרב בני נוער והן בקרב כעשרת האחוזים של בני 50 ומעלה שעדיין לא התחסנו.

שלישית, יש לשקול הטלת הגבלות באופן אחראי, תוך מינימום פגיעה בכלכלה ובמרקם החיים התקין. ההחלטה אם להשיב את התו הירוק או הסגול לחיינו תלויה במספר הנדבקים וצריכה להתבצע בזהירות ובשיקול דעת.

אם היינו צריכים תזכורת לכך שהעולם הוא כפר גלובלי, הרי הפערים בין שיעורי ההתחסנות בישראל למדינות אחרות בעולם המערבי מוכיחים זאת. כל עוד שיעורי ההתחסנות במדינות העולם השלישי יהיו נמוכים, הקורונה תמשיך ללוות אותנו. לכן נדרשת פעולה גלובלית משותפת למיגור הווירוס מהעולם.

בינתיים, לאור מצבה המצוין של מדינת ישראל, השמירה על שגרה לצד הקורונה תלויה בעיקר בנו. ככל שנקפיד על עטיית מסיכות ושמירה על הנחיות הבידוד, כך נוכל ליהנות מחופשות קיציות בארץ ולהימנע מהגבלות ומפגיעה באיכות החיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...