"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההאנטה מלחיץ את העולם, אבל לא כל נגיף הוא הקורונה הבאה

ספינת תענוגות, חולים ונגיף מסתורי מחזירים רבים ל-2020 • אבל ההיסטוריה מלאה בהתפרצויות שנבלמו, נחלשו או הפכו לעוד מחלה עונתית • אז האם מדובר באיום חדש או בעוד פאניקה עולמית מיותרת? • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
הנגיף החדש הוא ממש לא קורונה. צילום: איי.אף.פי

הדרמה סביב נגיף ההאנטה ממשיכה להעסיק את כולנו. קצת קשה לזכור, אחרי השנים האחרונות שכללו סבבים מול איראן, מלחמה בחזיתות כמו עזה ולבנון וכמובן טבח שבעה באוקטובר, אבל לפני 6 שנים כולנו היינו חלק מאירוע עולמי ענק - מגפת הקורונה. עכשיו, עם הדיווחים על ההאנטה, נראה שהפוסט־טראומה הקולקטיבית של כולנו מתעוררת. גם הפעם מדובר בספינת תענוגות שעליה אנשים חולים בנגיף וקטלני, אבל השאלה היא האם באמת מדובר בתרחיש דומה?

חשוב קודם כל לציין: אין כאן המלצות רפואיות, אלא הסתכלות על המצב ועל אירועים מהעבר. בניגוד לקורונה, היו לא מעט מגפות והתפרצויות נוספות בעולם, שחלקן עברו בצורה הרבה יותר חלקה (באופן יחסי כמובן).

כך, למשל, מגפת האבולה שהתפרצה באפריקה. זו לא הייתה מגפה עולמית כמו שפעת או קורונה, אבל כן התפרצות גדולה ומפחידה מאוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), יותר מ־28,600 בני אדם נדבקו ו־11,325 מתו. בסופו של דבר ההתפרצות נבלמה באמצעות מאמץ עצום של בידודים, מעקב אחר מגעים, קבורה בטוחה, טיפול רפואי ובהמשך גם חיסונים. האבולה עדיין קיימת ויכולה להתפרץ, אבל היא לא מתפשטת בקלות כמו נגיף נשימתי, משום שההדבקה דורשת מגע קרוב עם נוזלי גוף של חולה.

יש גם מגפות שלא נעלמות לחלוטין, אלא הופכות עם הזמן לחלק מהשגרה הרפואית. דוגמה לכך היא שפעת החזירים. היא התפשטה במהירות בעולם, אך בסופו של דבר הייתה פחות קטלנית מהחשש הראשוני. לפי ה־CDC, בשנה הראשונה למגפה מתו בין 151,700 ל־575,400 בני אדם. באוגוסט 2010 הכריז ארגון הבריאות העולמי על סיום שלב הפנדמיה, אך הנגיף עצמו לא נעלם, אלא הפך לחלק ממחזורי השפעת העונתית.

כמעט כל כמה שנים אנחנו שומעים על נגיף חדש או ישן שחוזר לכותרות. אבל ההיסטוריה מלמדת שלא כל התפרצות היא “הקורונה הבאה”. יש נגיפים שנבלמים מהר, יש כאלה שהופכים לעונתיים, יש כאלה שנשארים אבל לומדים לחיות איתם, ויש גם כאלה שנשמעים מפחידים מאוד אבל פשוט לא מתפשטים בקלות בין בני אדם.

עם זאת, מוקדם עדיין לדעת, וחשוב להישאר עם יד על הדופק. בכתבת הווידאו שנמצאת למעלה אנחנו מסבירים על הנגיף הספציפי הזה ומה מייחד אותו ביחס לקורונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר