"לא תרופת קסם": זה מה שגורם למשתמשי זריקות הרזיה לעלות חזרה במשקל

מאות אלפי ישראלים משתמשים כיום בתרופות להורדת משקל, אך לצד הירידה במשקל עולות שאלות רבות: כמה חלבון צריך לצרוך בזמן הטיפול? איך מתמודדים עם בחילות והקאות? האם יש צורך בתוספי תזונה? ואילו אימונים יסייעו לשמור על מסת השריר?

לראשונה בישראל התפרסם אמש (שלישי) נייר עמדה מקצועי שמבקש לתת מענה לשאלות הללו. עמותת הדיאטנים והתזונאים (עתי"ד) פרסמה מסמך המרכז את הידע המדעי שנצבר בנושא ומציג המלצות לליווי תזונתי של מטופלים בתרופות המביאות לירידה של עד כרבע ממשקל הגוף.

לדברי מחברי המסמך, אחד המניעים לפרסום ההנחיות הוא שיעור ההפסקה הגבוה של הטיפול: כ-40%-50% מהאנשים שמתחילים טיפול בזריקות לטיפול בהשמנה מפסיקים אותו בתוך שנה, בעיקר בשל תופעות הלוואי.

"רצינו ליצור מסמך שייתן נקודת ייחוס לקלינאים המלווים את המטופלים, כדי למקסם את התועלת הבריאותית מהתרופות וגם לשמור על התוצאות לאורך זמן", אומר ד"ר אסף בוך, דיאטן קליני בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל ומהמכון לאנדוקרינולוגיה, השמנה וסוכרת באיכילוב.

החשש: אובדן מסת שריר

אחד הדגשים המרכזיים בנייר העמדה הוא הצורך למנוע ירידה במסת השריר במהלך הטיפול. לפי המסמך, ירידה של 15%–24% ממשקל הגוף כפי שנצפית בטיפול בזריקות מלווה באובדן ממוצע של כ-6 ק"ג ממסת הגוף הרזה, הכוללת גם את מסת השריר.

מחברי המסמך ממליצים לצרוך בין 1.2 ל-2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, לשלב אימוני כוח והתנגדות לצד פעילות אירובית, ולבצע מעקב אחר הרכב הגוף, כוח השרירים והתפקוד כחלק מהטיפול.

כך ניתן להתמודד עם תופעות הלוואי

תופעות לוואי במערכת העיכול, בהן בחילות, הקאות, שלשולים, עצירות וצרבת, נחשבות לאחת הסיבות המרכזיות להפסקת הטיפול.

כדי להפחית את חומרת התופעות ממליצים מחברי נייר העמדה לאכול ארוחות קטנות יותר לאורך היום, להימנע ממזונות עתירי שומן, סוכר ומלח, ממזון מטוגן ומארוחות ליליות. בנוסף מומלץ שלא לשכב לאחר הארוחה.

למטופלים הסובלים משלשולים מומלץ להקפיד על שתייה של לפחות שני ליטרים ביום, להפחית צריכת ממתיקים כמו קסיליטול ומלטיטול ולהמעיט במזון מטוגן או עתיר שומן לפי הצורך.

מעקב אחר חסרים תזונתיים

הירידה בתיאבון ובכמות המזון הנצרכת עלולה להעלות את הסיכון למחסור בוויטמינים ובמינרלים. לכן ממליץ נייר העמדה לבצע מעקב תזונתי ובדיקות דם לפי הצורך, בין היתר לרמות ויטמין B12, ברזל, ויטמין D, סידן, אבץ, מגנזיום, נחושת, חומצה פולית ותיאמין (ויטמין B1).

מחברי המסמך מציינים כי צריכה מספקת של חלבון, סידן וויטמין D עשויה לסייע בהפחתת אובדן מסת השריר ובשמירה על בריאות העצם, אך מדגישים כי עדיין אין מספיק מחקרים המאפשרים להעריך את היקף החסרים התזונתיים בקרב משתמשי זריקות ההרזיה.

ד"ר בוך סיפר על מטופלת שלו שירדה במשקל במהירות ופיתחה מחסור חמור בתיאמין, שגרם לתסמינים נוירולוגיים. לאחר טיפול במינונים גבוהים של הוויטמין חל שיפור במצבה, אך לדבריו המקרה ממחיש את החשיבות של מעקב רפואי ותזונתי במהלך הטיפול.

המומחים מזהירים מפני עייפות ומצב נפשי ירוד

בנייר העמדה מודגש כי לצד הירידה במשקל יש חשיבות גם לאיכות התזונה. המחברים ממליצים להקפיד על תפריט מגוון המבוסס על מזון שלם, הכולל חלבון איכותי, ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ושומנים בריאים, ולצמצם צריכת מזון אולטרה-מעובד.

עוד מזהירים המומחים מפני תת-תזונה, עייפות וירידה בתפקוד שעלולות להופיע בעקבות ירידה מהירה במשקל, ומדגישים את הצורך במעקב אחר מצב נפשי, כולל זיהוי מוקדם של חרדה, דיכאון, אכילה מופרעת או החמרה של הפרעות אכילה קיימות.

ד"ר שירי שרף-דגן, ראשת המחלקה למדעי התזונה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, דיאטנית קלינית ומנהלת המעבדה לחקר תזונה והשמנה באסותא רמת החייל, ממחברות נייר העמדה, מדגישה: "הזריקות אינן תרופת קסם, אלו לא זריקות הרזיה אלא תרופה לטיפול בהשמנה. חשוב מאוד שהטיפול ילווה בצורה נכונה על ידי אנשי מקצוע שמבינים בתחום".

ד"ר תאיר בן-פורת, ראשת התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבריאות הציבור ומנהלת המעבדה לחקר התזונה, שינוי התנהגותי והשמנה באוניברסיטת חיפה, מוסיפה כי מטרת הטיפול אינה רק ירידה במשקל, אלא גם שינוי בהרגלי התזונה והפעילות הגופנית, הפחתת הסיכון לסיבוכים ושימור התוצאות לאורך זמן.