"בין חיים למוות": המחסור החמור במערכת הבריאות - והמטופלים שסובלים

מערכת הבריאות מתמודדת עם מחסור חמור של עשרות פתולוגים, שעוברים לעבוד בעבור שכר גדול יותר כעצמאים או למגזר הפרטי. ההשלכות על המטופלים: עיכובים בתוצאות לאבחון סרטן ועיכוב בקבלת טיפול רפואי.

בכל דגימה שמוציאים מהגוף, אם מדובר בשומה ואם בגידול, יש צורך בבדיקה פתולוגית שתאבחן אם מדובר בגידול סרטני. בחלק מהגידולים הבדיקה גם מסייעת להתאמת הטיפול. מומחים בתחום אומרים: "מכיוון שהאבחנה של המחלה נעשית על סמך הפענוח הפתולוגי - כירורג בלי פתולוג הוא רופא בלי ידיים".

גורמים במערכת הבריאות טוענים שכמעט בכל בית חולים בישראל חסרים פתולוגים. לפי דוח משרד הבריאות, בישראל יש 183 מומחים באנטומיה פתולוגית. בשנים 2023-2010 נרשמה ירידה של 17% במספר המומחים.

חלק מהמומחים המועסקים כיום הם רופאים מבוגרים מעל גיל הפרישה. רק תשעה מומחים חדשים נוספו לתחום בשנת 2023. מנגד, בשנה זו 21 רופאים החלו את ההתמחות שלהם בתחום. גורמים מעריכים שמספר המומחים המועסקים בפועל נמוך אף יותר ועומד על מעט יותר מ־100.

תחום לא מושך

פתולוגיה כוללת בעיקר עבודת מעבדה. לאורך שנים המקצוע נחשב בעיני רופאים כתחום אפור שמספק שירותים, כמעט ללא מגע עם מטופלים. עם זאת, בשנים האחרונות התחום נמצא בחזית מהפכת הבינה המלאכותית ברפואה ומעורר עניין בקרב רופאים צעירים.

לאסותא מרכזים רפואיים יש מעבדה פתולוגית בשם "פתולאב", שבה מסתייעים גם בתי חולים קטנים אחרים ולעיתים גם קופות החולים. שליש מהפתולוגים בישראל, כולל בכירים ומומחים, עובדים שם כיום כעצמאים.לדברי גורם ניהולי בתחום המעבדות, "פתולוגים הבינו שביכולתם לתת שירותים למעבדות הפרטיות, לעבוד מהבית ולהשתכר פי שלושה. זה רק החמיר את המחסור בבתי החולים, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא מחליף.

"כבר כיום זמני ההמתנה לתשובה הם יותר מחודש ולעיתים אף חודשיים ויותר, וזה קריטי כשמדובר בטיפול בסרטן. נוסף על עיכוב באבחנות שיכולות להשפיע על מתן הטיפול, גם המטופלים עצמם מודאגים. חסרים כיום עשרות פתולוגים - מספר משמעותי מאוד ביחס לגודל התחום, והמחסור צפוי להחמיר כי הגיל הממוצע של המומחים בתחום הוא יותר מ־60, והמדינה לא ערוכה לכך".

"פתרונות יצירתיים"

סמנכ"ל רפואי בוולפסון, ד"ר יובל דאדון: "רק בחודשים האחרונים הודיעו על עזיבתם ברצף שלושה רופאים בכירים - למגזר הפרטי ובשל הגירה לחו"ל ופרישה לגמלאות. אנחנו עובדים במרץ ליצירת פתרונות יצירתיים ושיתופי פעולה ייחודיים כדי לאפשר רציפות תפקודית והמשך מתן רפואה מצוינת למטופלים שלנו".

מנהלת המכון לפתולוגיה בשיבא, יו"ר האיגוד לפתולוגיה ודקאנית הפקולטה לרפואה באריאל, פרופ' איריס ברשק: "פתולוגיה הפכה להיות תחום מאוד חדשני, מבוסס בינה מלאכותית, ומאפשר אבחון, מחקר, יזמות וחדשנות".

למרות השינוי יש עדיין פער בין מומחים בעלי ניסיון בפתולוגיה לבין הצרכים, ורואים חסר בולט יותר באזורי הפריפריה שקשה לאייש. יש מחלקות שאיבדו את היציבות בגלל פרישת מומחים.

לדברי פרופ' ברשק, "את המטופל לא מעניין אם הרופא עמוס - הוא צריך לקבל תשובה מדויקת ונכונה בזמן קצר, וזו המשימה. לכן צריך לחזק את הפתולוגים, וגם את עובדי המעבדה".

לדבריה, האיגוד מעודד מועמדים להגיע להתמחות בתחום ופועל להקים רשת לאומית לאבחון, שתסייע להתגבר על חלק מהעומסים ותרכז מומחים בתחומים ספציפיים למרכז ידע לאומי.

גיא תבורי, מנכ"ל ארגון "all can" לשינוי מדיניות בסרטן: "פערי הבריאות בין המרכז לפריפריה ניכרים גם בתחום הפתולוגיה, שבו זמינות השירותים נמוכה יותר. עיכוב באבחון כתוצאה ממיעוט פתולוגים או זמני המתנה ארוכים זהו ההבדל הקריטי בין חיים למוות, במקרים מסוימים".

תגובת משרד הבריאות: "אנו מודעים לאתגרים בתחום הפתולוגיה ולהשפעתם על זמני ההמתנה ומתן השירותים. הנושא נבחן במסגרת הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם ברפואה, המובילה תכנון לאומי ארוך טווח וגיבוש המלצות למספר המומחים הנדרש בכל תחום. נוסף על כך, הקים המשרד צוות פנימי ייעודי לבחינת תהליך השינוי הדיגיטלי בתחום ולהגדרת סטנדרט עבודה אחיד".