דוח בינלאומי חושף: כמה תעשיית הטבק מעורבת בפעילות הממשלה?

ישראל מדורגת במקום ה־29 מתוך 100 מדינות במדד הבינלאומי להתערבות תעשיית הטבק והניקוטין לשנים 2023-2025. כך עולה מדוח חדש שפרסם המרכז העולמי לממשל תקין בפיקוח על טבק.

מדובר בהחמרה ביחס לדירוגי השנים הקודמות - מקום 24 ב־2023, 21 ב־2021 ו־22 ב־2020 - המעיד על חשיפה הולכת וגדלה של מערכת הממשל הישראלית להשפעת חברות הטבק והניקוטין ועל ירידה ביכולתה של המדינה להגן על בריאות הציבור.

הדו"ח הישראלי שסוקר את הנעשה בשנים 2023-2025 מצביע על מגמה של שינוי בדפוסי ההשפעה של התעשייה: בעוד שבעבר פעלה תעשיית הטבק בגלוי מול הכנסת, בתקופה זו - ובעקבות המלחמה, שהובילה לצמצום פעילות הכנסת בנושאים שאינם ביטחוניים, נמצא כי מוקד הפעילות עבר בהדרגה אל משרדי הממשלה עצמם, תוך מגעים עם פקידים, שרים וסגניהם.

מגמה זו מתרחשת לצד עיכובים ביישום רגולציה, היעדר אכיפה והמשך קיומם של פערים רגולטוריים המשרתים את האינטרסים של התעשייה.

נזכיר שישראל חתומה מאז 2005 על אמנה בינלאומית שמנחה כי יש למנוע קשר בין גורמי שלטון וגורמים מתעשיית הטבק, בשל ניגוד מובנה בין האינטרס של בריאות הציבור לבין אינטרסים של גורמי תעשיית הטבק.

המדד מורכב משבעה פרמטרים שבהם ניתן ציון. באופן כללי הציון של ישראל עומד על 53 מתוך 100 - ציון שמשקף החמרה בהשפעת התעשייה בהשוואה ל־51 בשנת 2023 ול־43 בשנת 2021. ככל שהציון נמוך יותר, כך רמת ההגנה על הציבור גבוהה יותר. בראש הדירוג לשנת 2025 ניצבות ברוניי, נורבגיה ופינלנד, ואילו בתחתית נמצאות יפן, ארצות הברית ושווייץ.

הדו"ח מזהה בישראל מספר כשלים מרכזיים המשרתים אינטרסים כלכליים של חברות טבק והניקוטין. המרכזי שבהם הוא העדר אסדרה והפעלת מנגנוני הפיקוח והאכיפה של חוק איסור פרסומת שמשרד הבריאות והמשטרה טרם מיסדו, והעדר מנגנוני הגבייה והאכיפה של רשות המסים למס על סיגריות אלקטרוניות.

כשלים אלה אינם עומדים בפני עצמם, אלא יוצרים מציאות רגולטורית נוחה לתעשיית הטבק והניקוטין, המנצלת את הוואקום האכיפתי לשימור נוכחותה ולהשפעה על מידת ואופן יישום החוק בפועל. ביטוי לכך ניתן לראות, בין היתר, בהשתתפות חברות טבק ובהן פיליפ מוריס במימון ובהדרכת גופי אכיפה ביום עיון מקצועי בנושא הברחות טבק, בנוכחות נציגי רשויות המדינה.

הפיקוח על פרסום מוצרי עישון אינו נאכף, וחקיקת איסור טעמים במוצרי טבק וניקוטין תקועה מעל לשנתיים בשל התנגדות תעשייתית. גם המאבק להשוואת נטל המס על סיגריות אלקטרוניות למס על סיגריות וטבק לגלגול לווה בעיכובים רבים.

הדו"ח כולל ארבע המלצות עיקריות לשיפור ההגנה על בריאות הציבור: הקמת רשם לאומי לגופי טבק וניקוטין ודיווח תקופתי מחייב; עיגון קוד אתי מחייב לכל עובדי הציבור לאינטראקציה עם נציגי התעשייה; הרחבת חובת השקיפות ופרסום פגישות וניגודי עניינים במשרדי הממשלה; ויישום מלא של סעיף 5.3 לאמנת הפיקוח על הטבק (FCTC) , בפעילות חקיקה ועבודת גורמי ממשל.

שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, מסרה בתגובה: "המדד חושף את עומק ההשפעה של תעשיית הטבק והניקוטין על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ומלמד שמעורבות התעשייה לא נעלמה - היא רק החליפה זירה: מהכנסת לממשלה. נדרשת פעולה כפולה: להבטיח שתהליכי החקיקה בכנסת יתנהלו ללא השפעה תעשייתית, ובמקביל לחזק את האכיפה במשרדי הממשלה כך שיפעלו באופן עצמאי ונחוש. רק כך נוכל להבטיח מדיניות אמיתית להגנה על הציבור”.