מחיר המלחמה: שליש מילדי ישראל חוו פגיעה בקשרים החברתיים

סקר דעת קהל שבוצע בתחילת נובמבר 2025 ביוזמת "טיפולי - החברה להתפתחות הילד על ידי מכון סמית" מעלה תוצאות מדאיגות של נזקי המלחמה על משפחות עם ילדים, על התנהגות הילדים, רגשותיהם ושגרת חייהם. כמו כן מצרא הסקר השלכות מדאיגות על על ההורים עצמם ומערכות היחסים במשפחה.

שאלות הסקר מדדו את השפעת המלחמה, על הילדים בגילאי 3-9 וכן על המשפחה. בכל הנוגע לחלוקת הגילאים: כ-40% מההורים התייחסו לילדים בגילאי 3-5, כ-60% - לגילאי 6-9. 17% מהנשאלים ציינו שהם פונו מהבית לתקופות שונות בזמן המלחמה.

בכל הנוגע להשפעות המלחמה עלו תוצאות קשות מאוד. מסתבר כי 1 מכל 3 הורים (34%) ציין שהשגרה הלימודית של הילדים השתנתה במידה רבה, כאשר הכוונה לביטול שיעורים, הפסקת חוגים, מעבר למתכונת מקוונת ועוד.

28% מההורים ציינו שחלו שינויים משמעותיים בקשרים החברתיים של הילדים: ירידה במפגשים עם החברים, קשיי הסתגלות ועוד. אחוז דומה (29%) ציינו שחלו שינויים שליליים בתפקוד היומיומי של הילדים במהלך השנה האחרונה - כמו בעיות שינה, אכילה, עצמאות, קשיי ריכוז ועוד.

רגישות לקול, פלאשבקים

הנושא הבולט במיוחד שעלה הוא תגובת הילדים לקולות חזקים כמו אזעקה, נפצים, מטוסים ועוד. אחוז גבוה, 44% מההורים, ציינו שהילדים מגיבים בעוצמה לקולות אלו. מעל לשליש (35%) מההורים ציינו שהילדים מבטאים תחושות פחד או חוסר ביטחון בשגרה, בבית או במוסדות החינוך.

27% מההורים אף שמו לב להחמרה של תסמינים רגשיים, התנהגותיים של הילדים בשנה האחרונה, כמו סיוטים, מתחים, כעסים, פלשבקים ועוד.

כמו כן, שליש (33%) מההורים עצמם ציינו שהם, באופו אישי חוו חרדה, דאגה או עומס רגשי בצורה משמעותית. ובנוסף, כרבע מההורים (26%) ציינו שהמצב הביטחוני השפיע באופן שלילי על התקשורת בתוך המשפחה – בין הורים לילדים ו/או בין האחים.

משפחות המפונים - במצב הכי גרוע

ממצאי הסקר מראים שהמשפחות שפונו מהבית, חוו את ההשפעה השלילית במידה הרבה ביותר. לדוגמה: 46% מההורים שפונו, דיווחו על ההשפעה על שגרת הלימודים של הילדים לעומת 32% קרב אלו שלא פונו, 41% שפונו ציינו שחלה השפעה על התפקוד היומיומי של הילדים לעומת 27% בקרב אלו אלו שלא פונו, 53% מההורים שפונו ציינו שהם עצמם חוו חרדה, דאגה או עומס רגשי בעקבות המצב הביטחוני לעומת 29% בקרב אלו שלא פונו.

ההורים נשאלו מה עוזר בהתמודדות הילדים עם המצב בתקופה זו. קרוב למחצית (49%) ענו "שמירה על שגרה". במדרג השני צויינו "משחק ופעילות יצירתית" (32%, גבוה יותר בקרב הורים לילדים צעירים יותר – 43%) ו"תמיכה משפחתית" (31%). 22% ציינו "מפגשים עם חברים".

אסתר קרימר, מייסדת "טיפולי - החברה להתפתחות הילד" מסרה: "ההשפעה השקטה של המלחמה על ילדי ישראל ניכרת בכל מקום. בפרוץ המלחמה המטפלים חוו מקרוב את מה שהמספרים מספרים: תקופה ממושכת של לחץ וחרדה שלא פסחה על אף שכבת גיל והרעידה את האדמה תחת רגלינו. שבירת השגרה - שהיא מקדם ביטחון משמעותי עבור הילד, ערערה את תחושת השליטה והיציבות שלו. כבר בקורונה הורגש כיצד שינוי בסביבת הלמידה וההווי הביתי לצד לחצים על בני הבית מגבירים את התשומות הרגשיות של הילד והוריו, ובמלחמה הנוכחית התופעה הזו התעצמה.

לתוך היום יום של הילדים חדרו מושגים כמו חטופים, טרור ומלחמה, ולעיתים אפילו צפייה של ההורה בחדשות הפכה למקור חרדה עבורם. בתוך המציאות הזו אנחנו, ההורים והמטפלים, נדרשים למצוא את הכוחות שמעוררים חוסן - לכידות חברתית, עשיית טוב ומתן מקום לכל קשת הרגשות. חשוב שהורים ישימו לנגד עיניהם את הצרכים הרגשיים של ילדיהם, ואם חסרים כלים - לפנות לעזרה, בדיוק כפי שאנחנו מלמדים את ילדינו."