התופעה הנפשית הייחודית למשפחות חטופים

משפחות החטופים סובלות מטראומה ייחודית שנולדה בעקבות החטיפה ההמונית במהלך מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.

המחקר מתאר ומגדיר לראשונה את התופעה הזו בשם "אובדן עמום דינמי־סטטי" – מצב שבו החיים קפואים בזמן אך בני המשפחה חווים תנועה רגשית תכופה חדה ואלימה בין תקווה לייאוש – ומציע מודל חדש להבנת הפגיעה הפסיכולוגית הקשה במשפחות החטופים במצבי עימות מזוין ומלחמה.

המחקר מבוסס על ראיונות עומק עם בני משפחות החטופים. חטיפה המונית, כך נטען, יוצרת גלי הדף רחבים החורגים מעבר למשפחות עצמן ומערערים את תחושת הביטחון של קהילות שלמות. המחקר מציע למקבלי החלטות ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מודל מבוסס-נתונים להערכת ההשלכות הרב־מערכתיות של הטראומה, המתפשטת מהפרט אל המרחב החברתי והפוליטי.

יחד עם עבודות קודמות של החוקרים, מצביע המאמר על כך שכאשר חטיפה מתרחשת בקנה מידה רחב, האובדן העמום הופך לטראומה קולקטיבית לאומית, המשפיעה גם על מערכת היחסים בין האזרחים למדינה. על כן, ההתמודדות עם טראומה מסוג זה דורשת בראש ובראשונה תגובה ממלכתית – בניית אמון מחודש, תקשורת שקופה, ומאמץ מתמשך להשבת החטופים.

החוקרים מציינים כי אף שהמאמר מתמקד באירועי 7 באוקטובר, יש לו השלכות רחבות להבנת תופעת החטיפה ההמונית – טקטיקה שהפכה שכיחה יותר במוקדי לחימה ברחבי העולם.
המחקר מתאר כיצד מתבטאת הטראומה הזו בחיי המשפחות ומזהה שישה נושאים מרכזיים של פגיעה והתמודדות:

ניהול טראומה פרטית בתוך טראומה לאומית: המשפחות נאלצות להתמודד עם משבר אישי הרסני בתוך מציאות רחבה של מלחמה, עקירה ותחושת הפקרה מצד המדינה.

התמודדות עם "אובדן עמום דינמי־סטטי": מושג חדש המתאר מצב שבו חייהן של המשפחות קפואים, אך רגשותיהן נתונים במחזור מתמשך של תקווה וייאוש. בניגוד למקרי היעלמות בודדים, חטיפה המונית בזמן לחימה מייצרת גירויים חיצוניים מתמידים – עדויות משוחררים, סרטונים, הודעות רשמיות ושמועות – שמטלטלים את המשפחות שוב ושוב בין תקווה לשיתוק.

מאבק מתמשך להשבת יקיריהם: בני המשפחה הופכים לפעילים בלתי נלאים במאבק לשחרור יקיריהם. הפעילות מעניקה תחושת שליטה ומשמעות אך כרוכה בשחיקה עמוקה ובאובדן זהות אישית וחיים פרטיים.

בניית סולידריות קהילתית: החוויה המשותפת יצרה רשת תמיכה קהילתית חדשה של משפחות ובעלי ברית בציבור, המספקת חיזוק רגשי ומשמשת מסגרת ריפוי חשובה. סולידריות ציבורית וקהילתית תורמות לעמידות ומאפשרות המשך תפקוד בתוך המשבר.

המחיר הבריאותי והתפקודי: המשפחות סובלות מפגיעה נפשית ופיזית קשה, הכוללת חרדה, דיכאון, ירידה קוגניטיבית, הפרעות שינה ושיבושים ניכרים בתפקוד המשפחתי והמקצועי.

שימור קשר עם החטוף בשבי: המשפחות פועלות לשימור הקשר הנפשי עם יקיריהן באמצעות מסרים מנטליים, פניות תקשורתיות וטקסים קבועים לשמירה על נוכחותם.

המאמר, שכותרתו "הטראומה של חטיפה המונית ואובדן עמום: מסגרת חברתית־אקולוגית מתוך חווית החיים של משפחות החטופים בישראל", נכתב בידי ד"ר עינת יהנה ושיר ישראלי מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב־יפו, ופרופ’ חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה.

המחקר מתפרסם בכתב העת המדעי המוביל Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).

לדברי ד"ר עינת יהנה, החוקרת הראשית במחקר: "המחקר מציע עדשה חיונית לקהילה הבינלאומית. ראשית, הוא מראה כיצד יש להבין טראומה בתוך מסגרת אקולוגית החורגת מהרמה האישית, ומרעידה מעגלים משפחתיים מורחבים, קהילתיים-חברתיים ולאומיים. המחקר מספק שפה אוניברסלית לתיאור הטראומה העמוקה והמערערת של חטיפה המונית ושל מצבי אובדן עמום, שבהם גורלם או מקום הימצאם של יקירים אינו ידוע. הבנה של תופעה זו כטראומה קולקטיבית ורב-שכבתית, המתרחשת גם במישורים חברתיים ופוליטיים, היא חיונית לפיתוח מענים הומניטריים ובריאות-נפשיים יעילים באזורי עימות ברחבי העולם.

פרופ’ חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, הוסיף: "הממצאים מספקים ראיות להשערה שלנו כי חטיפה המונית היא מצב חירום בבריאות הציבור, הפוגע במעגלים רחבים. הריפוי לא יוכל להתחיל עד שכל החטופים יושבו הביתה, כפי שאנו מקווים ופועלים שיקרה בקרוב. הטראומה הייחודית שזורה במארג החיים של יחידים, משפחות וחברה שלמה. המחקר מספק מסגרת חשובה להבנת התמיכה והטיפול ארוכי הטווח שיידרשו למשפחות ולחברה הישראלית. כפי שאמר לנו שרון שרעבי, אחיהם של יוסי שרעבי ז"ל ושורד השבי אלי שרעבי: 'המחקר נותן כוח ואמת למשפחות'".