קנסות במקום כתבי אישום? כך מתכוון משרד הבריאות להילחם באלימות בבתי החולים

בוועדת הבריאות של הכנסת ובמשרד הבריאות מקדמים יוזמת חקיקה להטלת קנס מנהלי כלפי מי שינהג באלימות בבתי חולים, בדומה לקנסות שמוטלים על מי שמעשנים בבתי חולים, כדרך להרתעה מהירה של מי שמאיימים, משחיתים רכוש או נוהגים באלימות פיזית בבתי החולים.

ועדת הבריאות והוועדה לביטחון לאומי קיימו היום (שלישי) ישיבה משותפת בנושא האלימות נגד צוותים רפואיים בבתי חולים.
מנתונים שהציג נציג אגף הביטחון בכללית בבתי החולים ובמרפאות הקופה הגדולה בישראל דווח על 7000 מקרי אלימות. באחד מבתי החולים הגדוים דווחו במהלך חודשיים 40 מקרים, לגבי 9 מהם בלבד הוגשה תלונה במשטרה.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יונתן מישרקי (ש"ס) " האלימות כלפי צוותים רפואיים הוא נושא חשוב מעין כמותו. היתה ועדה בנושא, ועדת מור יוסף, חלק מהמלצותיה יושמו וחלק לא. עלו במהלך הזמן עוד הצעות לטיפול בתופעה האיומה הזו. רהי רוצה להתקדם בכיוון של ענישה מנהלית הטלת קנסות על מאיימים או כאלה שמשתמשים באלימות פיזית. יש לזה ערך וזה כחלק ממכלול הנושאים יכול לסייע לטפל בבעיה".

עוד צין שמדובר בתגובה מהירה ואפקטיבית - עוד לפני מיצוי ההליכים הפליליים. לדבריו, "מדובר בצעד נדרש שיאפשר להעניש תוקפים באופן מיידי ולהרתיע, בלי להמתין להליכים ממושכים בבתי המשפט".

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, הוסיף כי "כאילו לא מספיק לנו ארגוני הפשיעה והמלחמה - אנו נדרשים גם לאלימות בבתי החולים. וזה קורה עם מגוון רחב של אוכלוסייה ולאחרונה כך אני למד גם ממחבלים שעובדים לא רוצים לטפל בהם. זה משהו שאנו חייבים לתת לו מענה. בית החולים הוא לא שדה קרב".

ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) "אני מקבל תלונות רבות מאנשים. בית החולים צריך להיות המקום הכי שמור ומנותק כי זה מקום שאמור לתת עזרה לאנשים. אבל כשאתה מגיע היום לחדר מיון אתה רואה יותר מאבטחים מרופאים. לא כולם אלימים, יש אנשים נורמטיביים שרואים את היקר להם סובל מאד ובגלל מחסור באנשים ובציוד אף אחד לא ניגש אליהם. הבעיה היא בחוסר ברופאים לא בחוסר מאבטחים".

ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, השיב כי במחלקות הפסיכיאטריות הגדלנו את המאבטחים. במרפאות בקהילה פועלת תכנית-ניסוי ואנו מתבססים על מאבטחים רכובים שזמן ההגעה הממוצע שלהם בין ארבע לשבע דקות לטפל באירוע. בבתי החולים עבדנו לייצר תשתית לפתרונות ארוכי טווח: "אספנו נתונים כדי להבין כמה אירועים מתרחשים, מתי והפילוח שלהם. והצבת שוטרים בחדרי מיון".

"המיצוי המשפטי שואף לאפס"

הוא הוסיף: "בשנתיים האחרונות הייתה ירידה באיוש וטרם לא השלמנו את נושא התקציב כדי להגיע לסדר כוח מלא, אנו בקשר עם משרד האוצר כדי להגיע למקורות תקציביים - כדי להוסיף יותר ויותר שוטרים בבתי החולים". הוא הודה בקשיים משפטיים ע"י החמרת הענישה - מפני שהתהליך הוא ארוך מאד והמיצוי המשפטי שואף לאפס. לכן קנס מנהלי הוא מאד יעיל. את זה לא הצלחנו לקדם בגלל חסמים משפטיים. הקושי השני הוא העדר מאבטחים שרק הנוכחות שלהם מרתיעה ויש קושי לגייס מאבטחים.

 "בפסיכיאטריה הגדלנו את המאבטחים במחלקות. במרפאות הקהילה אנו נעזרים במאבטחים רכובים, שוטרים ולחצני מצוקה. שזמן ההגעה הממוצע שלהם בין ארבע לשבע דקות לטפל באירוע. ייצא בסוף השנה מכרז שמאגד את כל שירותי קופות החולים יחד עם לשכות הבריאות".

עוד ציין שהוקמה מערכת ממוחשבת לדיווח על אירועי אליות בבתי החולים וכי מדובר בכלי עזר לבדוק עד כמה הפעולות שננקטות אפקטיביות. ד"ר מנדלוביץ' הביע שביעות רצון מהמלך להצבת שוטרים בתוך בתי החולים וציין שהדבר מסייע למלחמה באלימות. עם זאת אמר " בשנתיים האחרונות היתה ירידה באיוש. ואני מקווה שנוכל לחזור לאיוש. יש 3 שוטרים במרכזי על. כדי שזה יפעל 24/7 צריך 5 שוטרים. צריך כמעט להכפיל את התקציב. אנחנו בקשר עם האוצר וכבר הוספנו עוד תקנים".

"חשבנו שקנס מנהלי מייצר הרתעה"

עם זאת ציין כי "נושא ההרתעה לא מספק. אנחנו חושבים שהחמרת ענישה היא לא הפתרון. גם עכשיו לא מגיעים לרף ענישה, וזה תהליך ארוך. מספר התלונות שואף לאפס. אנשים לא מורתעים. עדיין אנשי צוות חוששים לבוא ולתת עדות. לא הצלחנו לפצח את זה.חשבנו שקנס מנהלי הוא אפקטיבי ומייצר הרתעה. על הרמת קול ועל אלימות אפשר להגיע לקנסות גבוהים ואנשים רואים את ההשלכות של זה".

"אחת הבעיות עם קנס מנהלי- שצריך הוכחה ברורה.ולא תמיד יש שוטר. האם אפשר להסתמך על צילומים?. הדבר השני: העדר מאבטחים. עצם הנוכחות שלהם משרה ביטחון על הצוות. בלתי אפשרי לגייס מאבטחים. זו עבודה תובענית וקשה נפשית. אנחנו מנסים לדחוף מאבטחים כעבודה מועדפת".

בני קלר, מנהל מחלקת הביטחון ברמב"ם, ציין שהוא עובד כבר 40 שנה והאלימות רק מחריפה ומתגברת. "עם האדם הנורמטיבי שמתפרץ - קשה להתמודד כי בדרך כלל הוא צודק. אך לפעמים מגיעים עשרות ומאות בני משפחה שדורשים להיכנס לחדר הניתוח ולהגיע למיטת החולה. חייבים להגדיל את כמות המאבטחים - ולהגדירה כ'עבודה מועדפת', להוסיף עוד שני תקני שוטרים בחדרי המיון, ולהגדיל את הקנסות למתפרעים". ד"ר אירית מרטיק, מנהלת היחידה לפסיכיאטריה דחופה ברמב"ם, הוסיפה את הגדלת כמות הלוקים בפוסט-טראומה מהמלחמה, והקושי להתמודד עימם.

"כמות אלימות כמו שספגתי בשנתיים האחרונות ממטופילם פסיכיאטריים לא חטפתי ב-26 השנים הקודמות. השילוב של שימוש בסמים יחד עם פוסט טראומה הולך וגובר. היו בשבועיים האחרונים חולים פוסט טראומטיים שקיבלו הרגעה, התעוררו מסיוטים וממש שברו את המיון. חמישה מאבטחים היו צריכים להשתלט עליהם".

עו"ד יפעת רווה, נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, סיפרה על הקושי המשפטי והראייתי להרשיע באלימות, והציעה סגירת התיק הפלילי שתותנה בקנס כספי – ולא קנס מנהלי כדי לא להפחית מחומרת העבירה. "עבירות מנהליות עשויות להתפס כמשהו שמקל על העבריינים ואינו מתגבר על חסם של גיבוש תשתית ראייתית. הצענו להשתמש בהסדר ביניים, ללא בית משפט ומצד שני לא מקל עם מבצעי העבירה. בהליך של סגירת תיק מותנית- התנאי יכול להיות קנס".

לטענת ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה: "הרעבת מערכת הבריאות גורמת לתורים ועומסים אבל זו לא הצדקה לאלימות נגד צוותים רפואיים. ברוב המקרים לא מוגשות תלונות וגם אנשי הביטחון נרתעים מלהגיש תלונה. צריך להדק ולטייב את תרבות הדיווח. אני מזהיר שאנחנו לפני צונאמי בבריאות הנפש בעקבות המלחמה וחייבים להבטיח שהטיפול יהיה מכבד ומקצועי".

בסיכום, נדרשו משרדי הבריאות והאוצר לפעול להוספת תקני שוטרים בבתי חולים על מנת להביא לכיסוי אבטחתי מלא לאורך כל שעות היממה. משריקי הדגיש כי "אין מנוס מיצירת הרתעה ברורה ומיידית למקרי אלימות במוסדות רפואיים ולכן נבחן לקדם הצעת חוק שתאפשר מתן קנס מינהלי לגבי סוגי עבירות אלימות מסויימות, בתיאום משרד המשפטים ומשטרת ישראל. משרד הבריאות גם נדרש לוודא שכל מקרי האלימות בבתי החולים יתועדו וידווחו".