פריצת דרך? הטיפול החדשני נגד שפעת - ומה הקשר לשוקולד

מדענים מהאוניברסיטה העברית חשפו שילוב תרופתי חדש המציג תוצאות טובות יותר בהרבה מטאמיפלו (התרופה המומלצת לאנשים הסובלים מתסמינים קשים בעקבות הידבקות בשפעת וכן לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה), התרופה הנפוצה ביותר כיום נגד המחלה. בנוסף לכך השילוב החדש נמצא ככזה שאף מצליח להתמודד עם הזנים הקטלניים ביותר של הנגיף, כולל שפעת העופות ושפעת החזירים.

מעבר לפריצת הדרך בטיפול יש בשילוב החדש גם דבר מפתיע כיוון שאחת מצמד תרכובת התרופות הזו מצויה בשוקולד. מדובר בתרופה תאוברומין. המחקר, שנערך במעבדה הלאומית לבטיחות ביולוגית בדרגה 3 ע"ש בארי סקולניק, בדק את השילוב של תאוברומין עם תרכובת נוספת ופחות מוכרת בשם ארינוסין (Arainosine) נגד מגוון רחב של זני שפעת. בבדיקות שנעשו הן בתרביות תאים והן בניסויים בבעלי חיים, השילוב החדש הוכיח יעילות רבה יותר לעומת אוסלטאמיוויר (טאמיפלו), במיוחד מול זנים עמידים לתרופות.

"אנחנו לא רק מציעים תרופה טובה יותר לשפעת," אומר החוקר פרופ’ ארקין שלקח חלק במחקר. "אנחנו מציעים דרך חדשה להתמודד עם נגיפים – גם נגד מוטציות של נגיפים המוכרים לנו, ולא פחות חשוב מכך – זאת דרך  שיכולה להכין אותנו למגפות עתידיות."

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences ), חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות פרופ’ ישעיהו (שי) ארקין, פיתחו טיפול חדשני משולב המתמקד בנקודת תורפה מרכזית של נגיף השפעת: תעלת היונים שלו – מעין "שער מיקרוסקופי" שהנגיף משתמש בו כדי לשכפל את עצמו ולהתפשט. חסימת השער הזה מנטרלת את יכולתו של הנגיף לשרוד. מבחינה זו במקום להילחם בנגיף באופן ישיר, החוקרים התמקדו בתעלת היונים M2 - מרכיב קריטי שמאפשר לנגיף להשתכפל. ניסיונות קודמים לחסום את התעלה הזו נכשלו בשל עמידות הנגיף לתרופות, אך השילוב של תיאוברומין וארינוסין מצליח לעקוף את העמידות ואף לנטרל זנים עמידים במיוחד. הצוות גילה את השילוב המנצח על ידי סריקה של ספריית תרכובות קיימות – רבות מהן פותחו במקור למחלות אחרות – ובדק את השפעתן על גרסאות שונות של הנגיף, כולל כאלה שכבר עמידות לתרופות.

למה זה חשוב?

השפעת ממשיכה להכות מדי שנה ברחבי העולם, עם מוטציות בלתי צפויות שמאתגרות את החיסונים והתרופות הקיימות. רק בארה"ב, השפעת העונתית גורמת להוצאה שנתית של כ-87 מיליארד דולר בטיפול רפואי ואובדן תפוקה. מגפות העבר – כמו שפעת החזירים של 2009 – גבו מחירים כלכליים עולמיים של עד 4.4 טריליון דולר.

במקביל, התפרצויות שפעת העופות גרמו לנזקים עצומים בתעשיית הלול והציתו חששות מהתפשטות לבני אדם. התפרצות אחת בלבד בארה"ב הביאה להשמדה של 40 מיליון עופות ולנזקים כלכליים של מיליארדים. בשנים האחרונות ראינו התפרצויות של שפעת העופות גם בתעשיית החלב, לאחר שאלפי רפתות בארה"ב, אוסטרליה ומדינות נוספות נדבקו בנגיף.

התרופות הנוכחיות, דוגמת טאמיפלו, הולכות ומאבדות מיעילותן כאשר הנגיף משתנה. רובן מתמקדות בחלבון ויראלי שמוטציות תכופות הופכות אותו לעמיד. כאן נכנס לתמונה המחקר של פרופ' ארקין.

השלכות רחבות

ההשלכות של גילוי זה רחבות ויכולות להיות אפקטיביות לא רק מול שפעת: נגיפים רבים אחרים, כולל נגיפי קורונה, עושים שימוש בתעלות יונים – מה שמרמז כי הגישה החדשה עשויה להוות בסיס לאסטרטגיות אנטי-ויראליות עתידיות.

השלב הבא במחקר הוא ניסויים קליניים בבני אדם, אך התוצאות הראשוניות מעוררות תקווה – לא רק לשיפור בטיפול בשפעת, אלא לשינוי מהותי באופן שבו נלחמים בנגיפים בכלל. חברת ההזנק הישראלית ViroBlock , שהוקמה באוניברסיטה העברית בעקבות המחקר, אחראית על פיתוח מוצרים על בסיס הגילוי במחקר.

המחקר המלא מופיע בכתב העת PNAS וזמין לקריאה.