ישראל ממוקמת ברשימת שלושים המדינות עם תחלואת סרטן העור הגבוהה ביותר, אך מסקר חדש שהתקיים בחודשים האחרונים בקרב מטופלות ומטופלים שאובחנו עם סרטן עור, עולה תמונת מצב מטרידה בכל הנוגע לזמני ההמתנה לתחילת הטיפול.
ברקע המחסור ברופאים במערכת הבריאות וביתר שאת בפתולוגים, מטופלים רבים דיווחו כי נאלצו לחכות לא פחות מחודשיים לתוצאת הביופסיה שלהם, נתון שמשליך על מועד תחילת הטיפולים.
לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2021 אובחנו בישראל 1,630 בני אדם עם מלנומה.
מהסקר, שערכה העמותה הישראלית לסרטן העור עולה כי זמן ההמתנה לקבלת תוצאות הביופסיה עומד על כ-5 שבועות בממוצע, נתון המוכר גם מגידולים אחרים. זמני המתנה ממושכים לאבחון עלולים להביא לאבחון מאוחר, לעכב את קבלת ההחלטות הרפואיות ובכך לפגוע בסיכויי ההחלמה, כמו גם להחמרה של המחלה.
המתנה של חודשיים לרופא עור
העמותה הישראלית לסרטן העור בחסות חברת MSD ערכו את הסקר במהלך אפריל מאי 2025 בקרב 89 חולי מלנומה ובני משפחותיהם (רק 64 השלימו את מילוי השאלונים). עוד עולה מהסקר כי 61% מהמשיבים דיווחו כי המתינו יותר משבועיים ועד חודשיים לבדיקה אצל רופא עור. הסיבה לכך היא מחסור חמור ברופאי עור. בהיעדר רופאים זמינים נוצר עומס כבד שמוביל לעיכובים בזמינות תורים ולפגיעה במענה הרפואי. בנוסף, משך ההמתנה לרופא פלסטיקאי עומד בממוצע על 4.5 שבועות.
כאשר מפגש עם הפלסטיקאי הוא קריטי לתהליך האבחון, זיהוי הנגע, ביצוע הביופסיה, הסרת הנגע הסרטני, ומעקב אחר המטופל. גם בשלב הקריטי של תחילת הטיפול הנתונים מצביעים על עיכוב משמעותי: כמחצית מהנשאלים השיבו כי לא התחילו טיפול גם יותר משלושה חודשים לאחר האבחנה. רק 30% מהמטופלים החלו את הטיפול בתוך חודש ממועד האבחנה ו-70% לא טופלו לאחר חודש ויותר מהאבחנה.
ישי אביאל (53) מתמודד על מלנומה ונמצא במעקב קבוע כל כמה חודשים אחרי השומות שעל עורו.
"אני מקרה ראשון במשפחה, ולכן לא הייתה בכלל מודעות. הופיע לי נגע על אמת היד, והוא נשאר שם במשך כמה שנים. עברתי בדיקות עור שגרתיות, דרך הקופה ובאופן פרטי, כולל בדיקות סקר, וכולן לא התריעו על הסכנה. בדיעבד התברר שמדובר במלנומה. זה מתסכל מאוד. אתה חושב שאתה עושה את מה שצריך, סומך על המערכת, אבל בסופו של דבר זה חומק מתחת לאף של כולם".
עוד סיפר: “עברתי בדיקה בבית החולים איכילוב, ושם אמרו לי במפורש שיש להסיר את הנגע מיידית. בקופה לא היה תור מיידי. המתנתי כחודשיים לבדיקה ראשונית, בתקופה שבה היה מחסור זמני ברופאי עור. בבדיקה לא הוזכר שהמצב דחוף, ולא הייתה התייחסות להמלצות מאיכילוב. נקבע לי תור להסרה רק כעבור חודש וחצי. הרגשתי שאני לא יכול להמתין, אז חיפשתי פתרון בעצמי.
הגעתי למרפאת כללית בחדרה, שם קיבלו אותי מיידית. עברתי עשר הסרות, עם בדיקה לפני ואחריה טיפול מהיר. ההבדל ברור. כשהמערכת פנויה ויש צוותים שיכולים להקדיש לך את הזמן, אתה מקבל טיפול מדויק. לצערי, זה לא תמיד המצב ברפואה הקהילתית. הרופאים עושים כמיטב יכולתם, אבל כשאין מספיק כוח אדם והעומס כבד, מרגישים את זה היטב. ובמקרה שלי, מרגע ההמלצה להסרה ועד שבוצעה ההסרה בפועל - עברה כחצי שנה".
"לבד בתוך מערכת מורכבת"
ישי מרגיש שייתכן שיתן היה לאתר הרבה קודם את מחלתו. “מה שאני עברתי, אני יודע שלא ייחודי לי. יש עוד אלפי אנשים שנמצאים בדיוק באותו מצב - ממתינים חודשים לתור, רודפים אחרי תוצאות, מרגישים לבד בתוך מערכת עמוסה ומורכבת. זה לא סיפור אישי, אלא זו בעיה מערכתית. אני קורא למקבלי ההחלטות לפעול בצורה מיטיבה. חייבים לקצר זמני המתנה, לאפשר מסלולים מהירים במקרים של חשד למלנומה, לחזק את שירותי הרפואה הקהילתית ולהנגיש את התקשורת עם המטופלים. מי שנמצא בסיכון לא צריך להילחם על טיפול. הוא צריך לקבל אותו מהר, מדויק, וללא חסמים".
יו"ר העמותה הישראלית לסרטן העור, ד"ר חדוה גונן: "התמונה שעולה מהסקר מדאיגה מאוד. חולים רבים מוצאים את עצמם לבד במסע רפואי מורכב, שבו כל עיכוב עלול לעלות במחיר כבד. מערכת הבריאות חייבת לייצר מסלול טיפולי מהיר, מובן ומונגש, במיוחד כשמדובר במחלה שניתנת לאבחון מוקדם ושבה זמן הוא קריטי. אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות להסתכל למציאות בעיניים ולפעול עכשיו".
