חודש אחרי הפגיעה הישירה בבית החולים סורוקה בבאר שבע במסגרת המלחמה עם איראן, במשרד הבריאות הפיקו לקחים מהאירוע ומהתנהלות בית החולים בזמן הפגיעה ולאחריה. הבוקר (ראשון) שלח המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', דגשי התגוננות חדשים לשעת חירום למנהלי בתי החולים.
תיעוד הפגיעה בבית החולים סורוקה
"התמודדות עם ירי טילים בליסטיים והפגיעה הישירה במרכז רפואי סורוקה במהלך המבצע 'עם כלביא' המחישו ביתר שאת את איום הפגיעה, היקף הנזק והאתגרים בתחום רציפות התפקוד בעקבות היפגעות רכיבים קריטיים בבית חולים, כולל הצורך לקידום מוכנות בתי חולים לתרחיש הפעלת בית חולים כממיין ובמקרה קיצון אף פינוי בית חולים", כתב.
בין ההנחיות החדשות, בתי החולים מתבקשים להכין תוכנית לשיחרור מטופלים לבתיהם או מוסדות גריאטריים בשעת חירום ("רידוד מטופלים"), עד לרמה של שחרור 70% מהמטופלים, כפי שנעשה ב"עם כלביא". כל בית חולים יגבש תוכנית פריסת מחלקות בשעת חירום, כך שלא יופעלו מאזורים שנחשבים לא ממוגנים (לפי סקר מיגון).
יחידות טיפוליות בהן חדרי ניתוח, מחלקות אשפוז ומכוני דיאליזה יופעלו רק בשטחים המוגדרים ממוגנים או מתחת לאדמה. כמו כן יש יחידות ומחלקות שבהן לא תאפשר כל החרגה וחייבות להיות באזור ממוגן כמו פגיות, מחלקת ילודים, טיפולים נמרצים וכוויות.
התוכנית תכלול גם פירוט אודות פיזור אוכלוסייה על פני שטח נרחב בבית חולים, בכדי למנוע את ריכוזה בנקודה אחת. כל בית חולים נדרש להכין אתר חלופי של מיון (מחלקה לרפואה דחופה), למקרה של פגיעה במלר"ד או בדרכי הגישה אליו.
כמו כן, עקב נזקים רבים שנגרמו בסורוקה מפגיעת הדף שגרמה להתנפצות חלונות ורסיסים, ממליצים במשרד הבריאות לצפות את החלונות, באזורים של מטופלים או ציוד רגיש, בחומר שקוף בעובי 20 מיקרון ("פילמגן") שמונע פגיעה בגוף או נזק, במקרה של פגיעה קרטבה או פגיעת הדף.
לאור העובדה שהפגיעה בסורוקה העלתה תחילה חשד לאירוע של פגיעה בחומרים מסוכנים שהיו בקומות הגבוהות, במשרד הבריאות מציינים כי "יש להימנע מאיחסון חומרים מסוכנים באזור לא ממוגן". ובאופן כללי מומלץ לפזר מלאים של תרופות, ציוד וחומרים מסוכנים ולא לרכזם בנקודה אחת בבית החולים.
כל בית חולים נדרש לתרגל באופן עצמאי נושאים של פינוי דחוף של מחלקת אשפוז, קליטת נפגעים כתוצאה מפגיעה בבית החולים עצמו ואירוע רב נפגעים ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו