מחסור, הזנחה - ועליה במספר התינוקות: תמונת מצב מדאיגה בטיפת חלב

המשבר בטיפת חלב: מחסור בכוח אדם, הזנחה תקציבית, עליה של כ-20 אלף במספר התינוקות, ירידה בשיעור ההתחסנות ומבנים ותשתיות שזקוקים לשיפוץ. כך עולה מנייר מדיניות חדש של מרכז טאוב, שמציג תמונת מצב מדאיגה של תחנות טיפת חלב בישראל, השירות עטור הפרסים בעבר, לבריאות הילדים בגיל הרך.

נכון ל-2023 בישראל יש 1143 טיפות חלב שהפעלתן מפוצלת בין משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות תל-אביב וירושלים. מרבית התחנות - 660 (58%) מופעלות על ידי משרד הבריאות. 295 מהתחנות (26%) מופעלות על ידי שירותי בריאות כללית, 60 (5%) ע"י מכבי, 49 תחנות (4%) על ידי לאומית. מפעילים נוספים הם עיריית ירושלים (34 תחנות), קופ"ח מאוחדת (27) ועיריית תל אביב (15).

מספר הלידות עולה - כוח האדם לא

לפי הדוח, בעוד שאוכלוסיית הילדים בגילי לידה עד 6 גדֵלה בהתמדה, אין גידול מקביל באחיות. וישנו מחסור בכח אדם בטיפול החלב. 

משנת 1991 ועד 2024 עלה מספר לידות החי בישראל ב-71%. על פי תחזיות, אוכלוסיית הגיל הרך צפויה לגדול מ-1.29 מיליון ילדים ב-2022 ל-1.48 מיליון בשנת 2032.

אף על פי כן, כוח האדם בתחנות טיפת חלב לא השתנה מהותית לאורך השנים ולא הותאם לצרכים הגדֵלים. כמו כן, השכר הנמוך המוצע בטיפת חלב בהשוואה למסגרות בריאות אחרות מקשה לגייס רופאות ואחיות ולשמר אותן לאורך זמן.

משבר בהיענות לחיסונים

שיעור ההתחסנות של ילדים בישראל בחיסון MMRV (החיסון המרובע נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח), שבעבר היה מהגבוהים בעולם, נמצא במגמת ירידה מדאיגה: מ-73% ב-2019 ל-64% בלבד ב-2023. הנייר מראה כי אף אחד מספקי השירות של טיפת חלב – משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות ירושלים ותל אביב – לא עמד ביעדי החיסון שקבע משרד הבריאות.

גם שיעורי ההתחסנות בחיסונים אחרים ירדו, בייחוד לאחר מגפת הקורונה. לדוגמה, בשנת 2021, הסיכוי שילד לא יחוסן נגד חצבת היה גבוה פי שבע לעומת התקופה שלפני המגפה, והסיכוי לאי-התחסנות במנה הרביעית של שעלת היה גבוה פי 5.6. עורכי הנייר מדגישים כי אי-התחסנות מסכנת לא רק את הפרט אלא את כלל הציבור משום שהיא פוגעת בסיכוי להגיע למצב של חסינות עדר, המספקת הגנה לכלל האוכלוסייה ולא רק למחוסנים.

אי-העברת מידע והיעדר רצף טיפולי

הטיפול הרפואי בילדים מתאפיין בריבוי מטפלים ומסגרות טיפול. נכון להיום המידע הנצבר על הילד בבתי החולים ובקופות החולים אינו מועבר לתחנת טיפת חלב הרלוונטית ונוצרים פערי מידע. אי-העברת המידע היא כשל חמור שעלול לפגוע ברצף הטיפולי ובאיכות הטיפול הניתן לילד ועשוי להוביל גם לכפילויות מיותרות ולבזבוז של משאבי המערכת.

תחזוקה לקויה

משרד הבריאות, שמספק שירותים ליותר ממחצית אוכלוסיית הילדים בישראל, מפעיל את תחנות טיפת חלב שבאחריותו במבנים של הרשויות המקומיות. כשליש מהתחנות שוכנות במבנים ישנים ורעועים שסובלים מבעיות של עובש, רטיבות וחצרות מוזנחות, אך משרד הבריאות מתקשה להקצות מימון לשיפוץ המבנים ולהקמת מבנים חדשים.

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2017–2023 גדל תקציב הפיתוח בפועל של טיפת חלב (השתתפות בעלויות שיפוצים, התקנת מזגנים והצטיידות תחנות חדשות) ב-%40 ,ובשנת 2023 הוא עמד על כ-5 מיליון ש"ח בלבד. תקציב הקניות בפועל (ארנונה, שמירה, ניקיון, שדרוג מערכות מִ חשוב, החלפת ריהוט, ציוד מתכלה ומקררי חיסונים, הדפסת פנקסי חיסונים ועלוני מידע להורים) גדל בשנים אלו ב-%20 ועמד בשנת 2023 על 4.60 מיליון שקלים.

מנתונים אלו עולה שתקציב הפיתוח בפועל של שירותי טיפת חלב הוא מלכתחילה נמוך יחסית, ומצב זה מקשה מאוד על תחנות טיפת חלב לעמוד בתקני הבינוי והתחזוקה

גידול בפערים ביכולות השפתיות

מחקר שנעשה במרכז טאוב בשיתוף מכון KI בחן את הקשר בין השגת אבני דרך שפתיות להשכלת האם, כגורם המשקף את המעמד החברתי-כלכלי של המשפחה. במחקר נמצא כי ככל שהשכלת האם נמוכה יותר, כך עולה שיעור הילדים שאינם משיגים אבני דרך שפתיות בזמן. עוד נמצא כי הפערים גדלים עם גיל הילדים, במיוחד בגילי שנתיים–שלוש, וכי הם בולטים יותר בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה יסודית ותיכונית. נתונים אלו מצביעים על התרחבות הפערים בין שכבות חברתיות-כלכליות בישראל ומדגישים את הצורך הקריטי במעקב אחר אבני דרך התפתחותיות בתחנות טיפת חלב.

עורכי הנייר, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר שרית סילברמן, אפרת סלס וד"ר יאיר צדקה, מציגים מספר חלופות מדיניות לבלימת ההידרדרות בטיפות החלב.
האחת, השארת המצב על כנו, תוך הסתיעוץ בניסיון הרב של משרד הבריאות בהפעלה בשעת חירום ותוך תיקון עיוותי התקציב ושיפור שיתוף הפעולה במידע בין גורמי הבריאות השונים.

אפשרות נוספת היא הקמת רשות לגיל הרך, שתרכז את כלל העשייה בתחום, שכיום מפוזרת בין מספר משרדי ממשלה. לרשות תהיה ראייה הוליסטית ורחבה שתאפשר לזהות את הצרכים הייחודיים של ילדים בגיל הרך בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות.

שתי אפשרויות אחרות הן העברת האחריות להפעלת טיפות חלב לרשויות המקומיות, זאת על רקע כניסתן של רשויות לתחום קידום בריאות והמימונות שלהן בהפעלת שירותי חינוך ורווחה. או העברת האחריות להפעלת טיפת חלב לקופות החולים. יתרונה של חלופה זו הוא שקופות החולים ממילא מעניקות שירותי רפואה לכלל התושבים, ולילדים בפרט, ולכן לא נדרשים שינויים גדולים במערכת טיפול בקופות החולים יפתור את נושא העברת המידע הרפואי והרצף הטיפולי.

פרופ' נדב דוידוביץ', מעורכי הנייר, אומר: "טיפת חלב, שהייתה במשך שנים עמוד תווך במערכת הבריאות של ישראל, שרויה במשבר. ללא שינוי מיידי ברמת התקצוב, האחריות והניהול, קיים חשש ממשי לפגיעה מתמשכת בבריאותם ובהתפתחותם של ילדי ישראל".