"אם אין נכות - לא אקבל כלום": סיפורם של מחלימי הסרטן הנשכחים

בכל שנה מאובחנים בישראל כ־30 אלף חולי סרטן חדשים. מעבר לקשיי ההתמודדות במהלך החולי, קושי משמעותי לא פחות מגיע דווקא ברגע השחרור מבית החולים. כך קרה לאסתי ברגר (46) מירושלים, מחלימה מסרטן שד וחלק מקהילת המחלימות של עמותת אחת מתשע

"ברגע שסיימתי את הטיפול האחרון, העובדת הסוציאלית כבר ידעה שמבחינת המערכת נשארתי לבדי", היא מספרת. לדבריה, "מבחינת הביטוח הלאומי, ברגע שעשית ניתוח וכימותרפיה, הם יוצאים מהתמונה. אבל הכימו הוא לא העניין. צריך לשנות את ההגדרה 'מחלים מסרטן'.

מה יקרה בעוד שנתיים כשהמעטפת של 'שערי צדק' תסתיים? מי אמור לטפל בי? ברגע שאני צריכה את העזרה - אם אין נכות, לא אקבל כלום. למה בכל פעם מחדש אני צריכה להוכיח את הנכות שלי ולעבור ועדה?".

מסקר חדש שערכה עמותת "אולקן",פועלת לשינוי מדיניות בתחום הסרטן, בקרב 162 אלף מחלימים בישראל, עולה כי 55.6% מהם לא קיבלו כלל מידע על זכויותיהם, או קיבלו מידע חלקי בלבד.

רק 9.9% מהמחלימים קיבלו מידע מקיף על זכויותיהם, יותר מרבע (27.2%) לא קיבלו כלל מידע, ו־36% מיצו רק חלק מזכויותיהם או לא מיצו כלל - פשוט כי לא ידעו שהן קיימות.

הסקר מצביע גם על מצב נפשי קשה של החולים והמחלימים מסרטן: 60% מהמחלימים דיווחו כי נזקקו לתמיכה נפשית במהלך הטיפולים ולאחריהם, אך רק 10% מהם קיבלו תמיכה מספקת ממערכת הבריאות הציבורית.

רק 19% מהמחלימים הרגישו שהם באמת מחלימים עם סיום הטיפול, 30% הרגישו כך רק אחרי מעקב ממושך, 21% לא הרגישו מחלימים כלל, וכמעט שליש (28%) אמרו כי אינם מזדהים עם המונח "מחלימים" אלא מעדיפים את המונח "מתמודדים" או "שורדים".

התמונה נעשית מורכבת יותר כשמגיעים לנושא אובדן כושר העבודה. 51% מהנשאלים אמרו כי נאלצו לשכור יועץ פרטי או עו"ד ולשלם מכיסם כדי למצות את זכויותיהם הביטוחיות, ו־11% אף החליטו לוותר לגמרי על מיצוי זכויותיהם בגלל מורכבות התהליך. 78% ממשתתפי הסקר רואים צורך בהרחבת סל השירותים למחלימים.

גיא תבורי, מנכ"ל עמותת "אולקן", שהחלים מסרטן בעצמו, אמר: "המחלים מגיע לקו הסיום וכולם מסביבו כבר מתפזרים, בעוד הוא מנסה להבין מה קרה פה בכלל". לאור ממצאי הסקר, הוא אמר: "צריך לאפשר למחלימים לנשום שנייה ולהתאושש לפני שהם חוזרים לעבודה ולשגרה".