מנכ״ל משרד הבריאות החליט: מספר השתלות הכבד יוגדל, לצד הקמת מרכז השתלות חדש

בהחלטה היסטורית שתשנה את פני השתלות הכבד בישראל, החליט מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב להגדיל את מספר השתלות הכבד ל-100 השתלות בשנה ולהקים מרכז השתלות חדש. 

החלטת בר סימן טוב התקבלה בעקבות המלצות וועדה מיוחדת שקבעה כי בית החולים שיבא - המדורג שמיני בעולם - הוא המוכן ביותר להקמת מרכז ההשתלות הרביעי בישראל, אך החלטה בעניין זה תתקבל רק לאחר שיוגדל מספר השתלות הכבד בישראל באופן עקבי ומתמשך.

הצעד הצפוי להציל חיים רבים יאפשר מענה לחולים שכיום אינם מקבלים טיפול, כגון חולי סרטן דרכי המרה, ואף יקדם השתלות מתורמים חיים - תחום שבו ישראל נחשבת פחות מתקדמת ממדינות שכנות.

במקביל, הוועדה המליצה להסדיר בחקיקה תרומת איברים גם לאחר מוות לבבי, בדומה למקובל במדינות מתקדמות, כדי להגדיל את מאגר האיברים הזמינים להשתלה.

אמש נחשף ב"ישראל היום" כי וועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות החליטה לאמץ פה אחד  את המלצות הוועדה המיוחדת שדנה בהקמת מחלקה חדשה נוספת להשתלות כבד בישראל, וכפי שנחשף ב"ישראל היום", מסקנות והמלצות הוועדה המיוחדת היו שיש להקים מרכז נוסף להשתלות כבד כשמספר השתלות הכבד בשנה בישראל יגיע ל-100 בשנה.

עוד המליצה הוועדה שבית החולים הממשלתי שיבא, תל השומר, הגדול בישראל, הוא המוכן והערוך ביותר בארץ לפתיחת מחלקת השתלות כבד, הגם שיש צורך בעוד היערכות נוספת מצדו.

סורוקה ורמב"ם נפסלו

הוועדה שהמלצותיה אומצו במרכז הלאומי להשתלות קבעה כי הקמת מרכז השתלות מביאה לשדרוג מערכות בית החולים.

למרות שציינה כי ראוי אמנם שמרכז חדש להשתלות יוקם באחד מבתי החולים הגדולים בפריפריה - בית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה או בית החולים סורוקה בבאר שבע שבבעלות קופת חולים כללית, הוועדה קבעה כי "בבחינת ההתרחשות סביב הקמת מרכז השתלות ריאה נוסף בישראל, משימה שהוטלה תחילה על בתי החולים רמב״ם וסורוקה, הבנו את הפער בין השאיפה הלאומית למציאות".

"התברר", כתבה הוועדה, "כי שני בתי החולים רמב״ם וסורוקה קיבלו משימה להתארגן להקמת יחידה להשתלת ריאה אך אף לא אחד מהם עמד בדרישות לממש את האתגר ולכן הוקמה היחידה הנוספת בשיבא".

הוועדה קבעה עוד כי "ניכר כי בית החולים שיבא, לאור היכולות שהציג, יוכל להיות מרכז השתלות הכבד הבא בישראל לכשיוחלט על הקמתו וכי הוא ערוך כראוי להקמת מרכז השתלות כבד".

עוד ציינה הוועדה כי להקמת מרכז השתלות כבד חדש בשיבא ברמת גן בסמוך לשתי היחידות הפועלות בסמיכות גאוגרפית - בבתי החולים איכילוב בתל אביב ובילינסון בפתח תקוה - לא תהיה השפעה לרעה על התוצאות, החולים או בני משפחתם של המטופלים.

בנוסף, כדי להגדיל את מספר השתלות הכבד הציעה הוועדה, בין השאר, להסדיר בחקיקה חדשה תרומת איברים גם לאחר קביעה של מוות לבבי ולא רק אחרי קביעה של מוות מוחי כפי שמקובל היום בארץ.

קרב על יוקרה וכסף

כפי שנחשף בספטמבר 2024 ב"ישראל היום", בשנה האחרונה מתנהל קרב יוקרה חריף מאוד בין בתי החולים הגדולים, החזקים והבולטים בארץ: הנהלת בית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר, שהגישה לפני כשנה למשרד הבריאות בקשה חוזרת לאשר פתיחה של תכנית חדשה להשתלות כבד כשבינתיים פועלות בישראל 3 יחידות להשתלת כבד בבתי החולים המרכזיים בארץ שמבוצעות בהן ביחד כ-90 השתלות בשנה: בבילינסון בפתח תקוה שבו מבוצעות כ-70% מכלל השתלות כל האיברים בארץ, באיכילוב בתל אביב ובהדסה עין כרם בירושלים.

השתלות כבד שנחשבות למורכבות ביותר בתחום ההשתלות מביאות לשדרוג משמעותי של הטיפול בחולי הכבד והיכולות הכירורגיות של צוותי הרפואה בבית החולים והן גם היוקרתיות והיקרות ביותר בתחום ההשתלות האיברים.

לפי תעריפון משרד הבריאות התשלום של קופות החולים לבתי החולים עבור השתלת  הוא כ-760 אלף שקלים, מהתעריפים הגבוהים ביותר הקיימים במערכת הבריאות והרבה יותר מהתעריפים של משרד הבריאות להשתלות לב ריאה וכליה.

פרופ׳ אפק, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות והמשנה למנהל שיבא, כתב: "שיבא יוכיח שמערכת הבריאות בישראל יכולה להשתיל גם כבדים שנתרמו מתורמים חיים כשזוהי תקוותם של המטופלים במדינות בהן שעור תרומות האברים מן המת נמוך, כדוגמת טורקיה וערב הסעודית, שבהן לבושתנו שעור ההשתלות מן החי גבוה משמעותית מישראל".