היסטוריה בהשתלת האיברים בישראל: המחלקה שנערכים לפתוח בשיבא - ותציל חיים

מהלך היסטורי בהשתלות האיברים בישראל: לאחר שבמשך 25 שנה לא נפתחה מחלקת השתלות כבד חדשה בישראל, בהנהלת בית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר נערכים כעת לפתיחת  מחלקה חדשה שתצטרף ליחידות הקיימות בשיבא להשתלות לב ריאות וכליות.

זאת בעקבות הממצאים וההמלצות של דו״ח פנימי חדש של ועדה מיוחדת שהוקמה במרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות, ונחשף כאן לראשונה. הוועדה המליצה לפני שבוע שבית החולים שיבא, ביה"ח הגדול בישראל, הוא המוכן הערוך ביותר בארץ לפתיחת מחלקת השתלות כבד, הגם שיש צורך בהיערכות נוספת.

כפי שנחשף בספטמבר 2024 ב"ישראל היום", בשנה האחרונה מתנהל קרב יוקרה חריף מאוד בין בתי החולים הגדולים והבולטים בארץ. הנהלת בית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר, שהגישה לפני כשנה למשרד הבריאות בקשה חוזרת לאשר פתיחה של תוכנית חדשה להשתלות כבד. עד כה פעלו בישראל שלוש יחידות להשתלת כבד בבתי החולים המרכזיים בארץ שמבוצעות בהן ביחד כ-90 השתלות בשנה. בבילינסון בפתח תקוה שם מבוצעות כ-70% מכלל השתלות כל  האיברים בארץ, באיכילוב בתל אביב ובהדסה עין כרם בירושלים.

לפתיחת מחלקת השתלות כבד בבית החולים שיבא יש השלכות והשפעות נרחבות מעבר לחשיבות הרבה של הצלת חיים בימי שיגרה ובימי מלחמה. השתלות כבד שנחשבות למורכבות ביותר בתחום ההשתלות, ומביאות לשדרוג משמעותי של הטיפול בחולי הכבד והיכולות הכירורגיות של צוותי הרפואה בבית החולים. הן גם היוקרתיות והיקרות ביותר בתחום ההשתלות האיברים.

לפי תעריפון משרד הבריאות, התשלום של קופות החולים לבתי החולים עבור השתלת הוא כ-760 אלף שקל, מהתעריפים הגבוהים ביותר הקיימים במערכת הבריאות והרבה יותר מהתעריפים של משרד הבריאות להשתלות לב ריאה וכליה.

148 ממתינים להשתלת כבד

הוועדה במרכז הלאומי להשתלות  המליצה להקים מרכז נוסף  מאחר שמספר השתלות הכבד בשנה בישראל יגיע ל-100 בשנה. כבר עכשיו יש 90 השתלות כבד בשנה, כאשר עוד ב-2018 נרשם שיא של 100 השתלות כבד בישראל, אך מאז ירד ועלה בחזרה. על פי נתוני המרכז הלאומי להשתלות, השנה ממתינים 149 חולים ישראלים להשתלת כבד מתוך כ-1,500 ישראלים הממתינים להשתלות איברים אחרות כולל כבד, לב וריאה.

 הוועדה קבעה כי הקמת מרכז השתלות מביאה לשדרוג מערכות בית החולים, וציינה כי ראוי שמרכז חדש להשתלות יוקם באחד מבתי החולים הגדולים בפריפריה: בית החולים הממשלתי רמב״ם בחיפה, או בית החולים סורוקה בבאר שבע שבבעלות קופת חולים כללית.

אולם הוועדה קבעה כי "בבחינת ההתרחשות סביב הקמת מרכז השתלות ריאה נוסף בישראל, משימה שהוטלה תחילה על בתי החולים רמב״ם וסורוקה, הבנו את הפער בין השאיפה הלאומית למציאות". עוד הוסיפה הוועדה: "התברר כי שני בתי החולים רמב״ם וסורוקה קיבלו משימה להתארגן להקמת יחידה להשתלת ריאה אך אף לא אחד מהם עמד בדרישות  לממש את האתגר ולכן הוקמה היחידה הנוספת בשיבא".

הוועדה קבעה עוד כי "ניכר כי בית החולים שיבא, לאור היכולות שהציג, יוכל להיות מרכז השתלות הכבד הבא בישראל לכשיוחלט על הקמתו וכי הוא ערוך כראוי להקמת מרכז השתלות כבד. הוועדה התרשמה עמוקות מהנכונות והרצון של נציגי המרכז הרפואי שיבא, להקים מרכז השתלות כבד נוסף בישראל ואינה חלוקה כלל על הנכונות  הכנה של מרכז רפואי שיבא להירתם למשימה, ככל שידרש. צוות הוועדה התרשם עמוקות מיכולות כוח האדם בשיבא ומניסיונם בעבר ובהווה אך סבור כי ניסיון זה חייב בריענון בתחום ההשתלות״.

 עוד ציינה הוועדה כי להקמת מרכז השתלות כבד חדש בשיבא ברמת גן בסמוך לשתי היחידות הפועלות בסמיכות גאוגרפית בבתי החולים איכילוב בתל אביב ובילינסון בפתח תקוה - לא תהיה השפעה לרעה על מהתוצאות, החולים או בני משפחתם של המטופלים.

כדי להגדיל את מספר השתלות הכבד מציעה הוועדה להסדיר בחקיקה חדשה תרומת איברים גם לאחר קביעה של מוות לבבי ולא רק אחרי קביעה של מוות מוחי כפי שמקובל היום בארץ.

בוועדה המיוחדת במרכז הלאומית להשתלות חברים הרופאים הבכירים  פרופ׳ סולי מזרחי, פרופ׳ עאסי נימר, פרופ׳ פתחיה רייסמן, פרופ' דניאל שובל ופרופ' יורם קלוגר. באופן חריג  מאוד בדו״חות כאלה במערכת הבריאות כתבה הוועדה בתחילת דו״ח ההמלצות כי "הוועדה פעלה בנפש חפצה, באוביקטיביות, החלטותיה חפות מהשפעות חיצוניות והתקבלו פה אחד".

בפני הוועדה הופיעו התומכים בהקמת מרכז השתלות חדש לכבד: פרופ׳ יצחק קרייס, מנהל בית החולים שיבא, ד״ר עדו נחמני, מנהל המערך הכירורגי בשיבא ופרופ׳ יגאל קם כירורג ישראלי שניהל בדנוור קולורדו את אחת מתכניות ההשתלות המובילות בעולם, ומולם המתנגדים לבקשה מבתי החולים המתחרים שבהם פועלות כבר יחידות להשתלת כבד: פרופ׳ ניר לובצקי מבית החולים איכילובּ, פרופ׳ אביתר נשר מבית החולים בילינסון וד״ר עבד חליילה מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

"לצאת להיערכות מיידית"

 ל"ישראל היום" נועד כי בעקבות המלצות הוועדה כתב בחמישי שעבר פרופ׳ ארנון אפק, יו״ר וועדת ההשתלות בשיבא לד״ר נחמני, מנהל המערך הכירורגי בבית החולים שנחשב לאחר מבכירי וטובי מנתחי הכבד בישראל, כי ״הוועדה המיוחדת מטעם המרכז הלאומי להשתלות שבחנה את בקשת שיבא קבעה היום כי המרכז הרפואי שיבא ראוי להיות מרכז השתלות הכבד הבא של ישראל, לאור היכולות שהציג, התשתיות הקיימות ומחויבות הצוות המקצועי ההנהלה. זאת, בכפוף למספר כולל של 100 השתלות כבד בשנה. בהינתן שכבר היום מבוצעות בישראל 90 השתלות כבד בשנה, עלינו לצאת לדרך בהיערכות מיידית לקליטת כבדים להשתלה בטווח הזמן של השנה הקרובה״.

עוד כתב פרופ׳ אפק, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות והמשנה למנהל שיבא,  כי ״כבית חולים המדורג שמיני בעולם, ניתן את המענה הכולל  הטוב ביותר עבור מטופלים הנזקקים להשתלת כבד ונפתח את הדלת ואת התקווה לאלו שלא מקבלים כיום מענה, כדוגמת חולי הסרטן השכיח בדרכי המרה שהיום - במצב הנוכחי, נגזר דינם בעוד שבמדינות מתקדמות בעולם חלקם ניצלים. שיבא יוכיח שמערכת הבריאות בישראל יכולה להשתיל גם כבדים שנתרמו מתורמים חיים כשזוהי תקוותם של המטופלים במדינות בהן שעור תרומות האברים מן המת  נמוך, כדוגמת תורכיה וערב הסעודית, שבהן לבושתנו שעור ההשתלות מן החי גבוהה משמעותית מישראל״.

אפק כתב עוד כי "מערך ההשתלות בשיבא בהובלתך ובתמיכתנו יוביל משימה זו ואנו בטוחים כי הגדלת מספר המרכזים המשתילים כבד יביא לעלייה משמעותית ולהצלת חיים, כפי שהיה הן במקרה של פתיחת מרכזי השתלות הריאה והכליה בשיבא. כבר בשבוע הבא יזומן דיון בראשותי ובראשות ד״ר עמיר גרינברג, סמנכ״ל ההפעלה של המרכז הרפואי, להכנת שיבא להשתלות כבד, לרבות הכשרה וליווי ע״י טובי המרכזים ומשתילי הכבד בעולם״.

"שיפור בהיקף ובכמות"

כפי שפורסם ב״ישראל היום״,  פרופ׳ ארנון אפק, הוא שביקש לפני כשנה  את האישור לביצוע השתלות כבד בשיבא משלמה מור יוסף, יו״ר המרכז הלאומי להשתלות ומשה בר סימן טוב,  מנכ״ל משרד הבריאות. הבקשה הוגשה לאחר שהבקשה הקודמת נדחתה ב-2020 בטענה שאין מספיק השתלות כבד בארץ שמצדיקים פתיחת יחידה נוספת, שעלולה לפגוע בכשירות של יחידות ההשתלות בגלל שהן ישתילו פחות חולים. 

 בבקשתו כתב אפק כי "לא בכדי בית החולים נבחר לאחד מעשרת המרכזים הרפואיים המובילים בעולם במשך 5 שנים ברציפות, הוא  כבר משמש כמרכז השתלות לב ריאה וכליה ומסמן את תחום השתלות האיברים כבעל חשיבות עליונה כשתוכנית השתלות הלב שמנהלת פרופ׳ יעל פלד, מובילה בעולם ובישראל, בזכות השתלות הריאה, שמנהל ד״ר לירן לוי הושתלו ריאות לחולים לאחר קורונה ולחיילים פצועים במלחמת 'חרבות ברזל' ותוכנית השתלות הכליה בראשותו של פרופ׳ איתן מור הביאה לעלייה גדולה בהשתלות בשיבא ובכלל המדינה".

אפק הדגיש כי בית החולים כבר ערוך ומוכן מקצועית לפתיחת יחידה להשתלות כבד וציין כי בית החולים כבר גייס את פרופ׳ איתן מור, מבכירי וטובי הרופאים משתילי האיברים בישראל שקודם לכן הוביל את מחלקת ההשתלות המובילה בארץ של בית החולים המתחרה בילינסון וכבר ביצע למעלה מ-400 השתלות כבד ואלפי השתלות כליה. עוד גויס ד״ר עידו נחמני, מבכירי וטובי הכירורגים בישראל שמכהן כמנהל המערך הכירורגי ויחידת ניתוחי כבד בשיבא. לפני כן ניהל את ההשתלות ומחלקה כירורגית בבית החולים המתחרה איכילוב, שם עשה למעלה מ-200 השתלות כבד, כולל השתלות מתורם חי. 

בנוסף, גויסו לשיבא ד״ר ניב פנקוביץ, שעבד לפני כן במחלקה הכירורגית באיכילוב ועשה התמחות על בהשתלות כבד וכליה בבית חולים מהטובים בעולם בארצות הברית, ד״ר רונן גינאה, בוגר השתלמות קלינית בהשתלות איברים בבילינסון וד״ר רוני אשכנזי, בוגר התמחות על בהשתלות איברים בצרפת.

ד״ר נחמני אמר אז ל״ישראל היום״ כי ״הקמת יחידת השתלות כבד בשיבא עשויה להביא לשיפור משמעותי בהיקף ואיכות השתלות הכבד בישראל לרווחת החולים״.