פעולה מצילת חיים: ההליך שעבר ראש הממשלה לשעבר בנט בבית החולים

נפתלי בנט פונה לבית החולים לאחר שלא חש בטוב, שם עבר צנתור דחוף ונשאר להמשך מעקב • ההליך הרפואי הוא תהליך פולשני שבו ניתן לבחון חסימות או היווצרויות בעורקי הלב הכליליים, ולטפל בפתיחתם

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט עבר צנתור. צילום: דודי ועקנין

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פונה הלילה (בין שבת לראשון), לבית החולים מאיר בכפר סבא לאחר שחש ברע במהלך אימון גופני. בבית החולים ראש הממשלה לשעבר עבר צנתור ונשאר להמשך מעקב וטיפול. בסביבתו אומרים כי מצבו תקין.

בית החולים מאיר בכפר סבא, צילום: גדעון מרקוביץ'

מתיאור המקרה עולה שבנט, בן ה-53, עבר צנתור דחוף-טיפולי ולא צנתור אבחנתי, שהתור עבורו נקבע מראש. במקרה כזה מדובר בפעולה שנעשית כאשר ישנו אוטם בשריר הלב ומדובר בפעולה מצילת חיים.

מהו צינתור?

מדובר בתהליך פולשני שבו ניתן לבחון חסימות או היווצרויות בעורקי הלב הכליליים, המובילים דם וחמצן אל שריר הלב, ולטפל בפתיחתם. הפעולה נעשית לרוב בטשטוש ולא בהרדמה כאשר מחדירים צינורית דקה וגמישה דרך עורק היד או עורק או וריד המפשעה.

צנתור (אילוסטרציה), צילום: Monkey Business Images

דרך הצינורית מזרימים חומר ניגוד שמאפשר להעריך את מידת החסימה של כלי הדם והמיקום. אם יש צורך בטפול ניתן לפתוח את העורק החסום על ידי שימוש בבלון שקוטרו פחות ממיליטר ומנופח באופן ידני ו"שובר" את הרובד הדלקתי בעורק או על ידי תומכן - סטנט- גליל רשת מתכתי דק שמורכב על בלון שבקצה הצנתר.

כשמנפחים את הבלון, התומכן נפתח, נצמד לדופן העורק ונשאר במקום לאחר התרוקנות הבלון והוצאתו אל מחוץ לגוף. צנתור טיפולי דחוף נעשה בשעות הראשונות של אוטם שריר הלב באמצעות פתיחת העורק בבלון בשילוב תרופות ותומכן. הוא מקטין את הנזק לשריר הלב, משפר את איכות חיים ומאריך את תוחלתם.

צנתור נמשך כ-30 עד 90 דקות. בישראל מבוצעים מדי שנה מעל 50 אלף צנתורים. מנתוני משרד הבריאות עולה שב-2022 היו 26,750 צנתורים טיפוליים (בהם למשל מוחדר בלון או תומכן לפתיחת כלי דם חסום) ו-24,702 צנתורים אבחנתיים. בסך הכל 53 אלף צנתורים. לפי הנתונים ישנם 17,280 חולים לא אלקטיביים (כלומר מקרים דחופים) שעברו צנתור טיפולי, כפי שככל הנראה עבר ראש הממשלה לשעבר בנט.

בנט בחגיגות המימונה בבאר גנים בלילה לפני הניתוח, צילום: תומר שונם הלוי

ד"ר מאיר טאבי, אחראי על טיפול נמרץ לב במערך הלב במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית, מסביר: "יש כמה סוגים של כאבים בחזה. צריך להיות מודעים למה המטופל מרגיש ובהתאם לפנות לטיפול רפואי".

ד"ר מאיר טאבי, צילום: קרדיט צילום: מרכז רפואי העמק

הוסיף והסביר: "מי שבזמן מאמץ מרגיש לחץ בחזה או שריפה באזור החזה או הקרנה ליד שמאל אלו הם סימנים מדאיגים שמצריכים התייחסות. אלו סימנים שעלולים להיות סימנים של התקף לב. ולכן אנו ממליצים לפנות לטיפול. אם הלחץ ממשיך גם אחרי שהמטופל עצר את האימון אז זה כבר מדאיג וייתכן שזה התקף לב שמצריך צנתור מיידי. עושים בדיקת א.ק.ג ואם מזהים שינויים מבצעים צנתור".

ד"ר טאבי ציין שהוא אינו בקיא בפרטי המקרה הנוכחי אך לאור תיאור המקרה שבו בנט פונה בדחיפות לאחר אימון גופני הוא מעריך כי "אם הוא פונה מיידית ובוצע צנתור מיידי כנראה מדובר באירוע לבבי שהצריך צנתור דחוף. ההליך מתחיל כצנתור אבחנתי כאשר מכניסים קטטר דרך עורק היד. אם יש עורק מוצר או חסום ואם יש היצרות משמעותית או חסימה עוברים לחלק הטיפולי של אותו עורק, פותחים על ידי סטנט".

התקף לב (אילוסטרציה), צילום: Kitinut Jinapuck / Shutterstock

"יכולה להיות חסימת עורק אקוטית או חריפה שמובילה להתקף לב עם שינויים בא.ק.ג ואז ממליצים על צנתור מיידי. אפשרות נוספת, שאיננו יודעים אם זה המקרה, היא של הפרעת קצב. אין זרימת דם טובה בגלל הפרעה חשמלית של הלב ואז צריך לתת מכת חשמל ולוקחים לחדר צנתור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר