"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פעולה מצילת חיים: ההליך שעבר ראש הממשלה לשעבר בנט בבית החולים

נפתלי בנט פונה לבית החולים לאחר שלא חש בטוב, שם עבר צנתור דחוף ונשאר להמשך מעקב • ההליך הרפואי הוא תהליך פולשני שבו ניתן לבחון חסימות או היווצרויות בעורקי הלב הכליליים, ולטפל בפתיחתם

,עודכן
0השמעה
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט עבר צנתור. צילום: דודי ועקנין

ראש הממשלה לשעברנפתלי בנט פונה הלילה(בין שבת לראשון), לבית החולים מאיר בכפר סבא לאחר שחש ברע במהלך אימון גופני. בבית החולים ראש הממשלה לשעבר עבר צנתור ונשאר להמשך מעקב וטיפול. בסביבתו אומרים כי מצבו תקין.

בית החולים מאיר בכפר סבא,צילום: גדעון מרקוביץ'

מתיאור המקרה עולה שבנט, בן ה-53, עבר צנתור דחוף-טיפולי ולא צנתור אבחנתי, שהתור עבורו נקבע מראש. במקרה כזה מדובר בפעולה שנעשית כאשר ישנו אוטם בשריר הלב ומדובר בפעולה מצילת חיים.

מהו צינתור?

מדובר בתהליך פולשני שבו ניתן לבחון חסימות או היווצרויות בעורקי הלב הכליליים, המובילים דם וחמצן אל שריר הלב, ולטפל בפתיחתם. הפעולה נעשית לרוב בטשטוש ולא בהרדמה כאשר מחדירים צינורית דקה וגמישה דרך עורק היד או עורק או וריד המפשעה.

צנתור (אילוסטרציה),צילום: Monkey Business Images

דרך הצינורית מזרימים חומר ניגוד שמאפשר להעריך את מידת החסימה של כלי הדם והמיקום. אם יש צורך בטפול ניתן לפתוח את העורק החסום על ידי שימוש בבלון שקוטרו פחות ממיליטר ומנופח באופן ידני ו"שובר" את הרובד הדלקתי בעורק או על ידי תומכן - סטנט- גליל רשת מתכתי דק שמורכב על בלון שבקצה הצנתר.

כשמנפחים את הבלון, התומכן נפתח, נצמד לדופן העורק ונשאר במקום לאחר התרוקנות הבלון והוצאתו אל מחוץ לגוף. צנתור טיפולי דחוף נעשה בשעות הראשונות של אוטם שריר הלב באמצעות פתיחת העורק בבלון בשילוב תרופות ותומכן. הוא מקטין את הנזק לשריר הלב, משפר את איכות חיים ומאריך את תוחלתם.

צנתור נמשך כ-30 עד 90 דקות. בישראל מבוצעים מדי שנה מעל 50 אלף צנתורים. מנתוני משרד הבריאות עולה שב-2022 היו 26,750 צנתורים טיפוליים (בהם למשל מוחדר בלון או תומכן לפתיחת כלי דם חסום) ו-24,702 צנתורים אבחנתיים. בסך הכל 53 אלף צנתורים. לפי הנתונים ישנם 17,280 חולים לא אלקטיביים (כלומר מקרים דחופים) שעברו צנתור טיפולי, כפי שככל הנראה עבר ראש הממשלה לשעבר בנט.

בנט בחגיגות המימונה בבאר גנים בלילה לפני הניתוח,צילום: תומר שונם הלוי

ד"ר מאיר טאבי, אחראי על טיפול נמרץ לב במערך הלב במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית, מסביר: "יש כמה סוגים של כאבים בחזה. צריך להיות מודעים למה המטופל מרגיש ובהתאם לפנות לטיפול רפואי".

ד"ר מאיר טאבי,צילום: קרדיט צילום: מרכז רפואי העמק

הוסיף והסביר: "מי שבזמן מאמץ מרגיש לחץ בחזה או שריפה באזור החזה או הקרנה ליד שמאל אלו הם סימנים מדאיגים שמצריכים התייחסות. אלו סימנים שעלולים להיות סימנים של התקף לב. ולכן אנו ממליצים לפנות לטיפול. אם הלחץ ממשיך גם אחרי שהמטופל עצר את האימון אז זה כבר מדאיג וייתכן שזה התקף לב שמצריך צנתור מיידי. עושים בדיקת א.ק.ג ואם מזהים שינויים מבצעים צנתור".

ד"ר טאבי ציין שהוא אינו בקיא בפרטי המקרה הנוכחי אך לאור תיאור המקרה שבו בנט פונה בדחיפות לאחר אימון גופני הוא מעריך כי "אם הוא פונה מיידית ובוצע צנתור מיידי כנראה מדובר באירוע לבבי שהצריך צנתור דחוף. ההליך מתחיל כצנתור אבחנתי כאשר מכניסים קטטר דרך עורק היד. אם יש עורק מוצר או חסום ואם יש היצרות משמעותית או חסימה עוברים לחלק הטיפולי של אותו עורק, פותחים על ידי סטנט".

התקף לב (אילוסטרציה),צילום: Kitinut Jinapuck / Shutterstock

"יכולה להיות חסימת עורק אקוטית או חריפה שמובילה להתקף לב עם שינויים בא.ק.ג ואז ממליצים על צנתור מיידי. אפשרות נוספת, שאיננו יודעים אם זה המקרה, היא של הפרעת קצב. אין זרימת דם טובה בגלל הפרעה חשמלית של הלב ואז צריך לתת מכת חשמל ולוקחים לחדר צנתור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר