"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
למשרד הבריאות אין נתונים עדכניים על היקף התאבדויות מאז טבח 7 באוקטובר
נוסף על כך, התקציב למניעת התאבדויות לא עלה משמעותית מאז 7 באוקטובר • התנועה לחופש המידע: "יותר ויותר אנשים שמים קץ לחייהם"
ניסיון התאבדות (אילוסטרציה). צילום: iStock

למשרד הבריאות אין נתונים עדכניים על היקף התאבדויות מאז טבח 7 באוקטובר

נוסף על כך, התקציב למניעת התאבדויות לא עלה משמעותית מאז 7 באוקטובר • התנועה לחופש המידע: "יותר ויותר אנשים שמים קץ לחייהם"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

למשרד הבריאות אין נתונים עדכניים על היקף ההתאבדויות בישראל מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמה.כך עולה מתשובת המשרד לפניית "התנועה לחופש המידע", שהתקבלה רק לאחר הגשת עתירה בנושא. הנתונים האחרונים שיש בידי המשרד מתייחסים לשנת 2022.

ניצולי הנובה תבעו את המדינה: "אתם רוצים שנהיה כמו כל חייל פוסט טראומתי שהגיע למצב קיצון ושרף את עצמו"// משה בן שמחון

במשרד הבריאות ציינו כי מוכר להם רק מקרה אחד של התאבדות בקרב שורדי פסטיבל נובה. עוד הסבירו כי הנתונים הסופיים לשנים 2023-2024 מתקבלים רק לאחר איסוף כל הודעות הפטירה וקידודן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כמו כן, במשרד השיבו שאין באפשרותם לסווג מקרי התאבדות לפי מקום מגורים (למשל, ביישובים שנפגעו) או לזהות מתאבדים ששירתו בצבא או שהגיעו לחלץ נפגעים באזור הדרום ב-7 באוקטובר.

תקציב התכנית הלאומית למניעת התאבדויות,צילום: אורן בן חקון

מאז 2013 פועלת במשרד הבריאות יחידה למניעת אובדנות, בעקבות החלטת ממשלה שהגדירה את הנושא כיעד לאומי. במשרד קיימו הדרכות ופעילות ממוקדת באוכלוסיות בסיכון, ובהן שיתוף פעולה עם קהילת הנובה, והכשרת "שומרי סף" במטה משפחות החטופים ובקרב עובדי אגף השיקום במשרד הביטחון.

במענה נחשף כי התקציב למניעת התאבדויות לא עלה משמעותית לאחר המלחמה. הוא עומד על כ־16 מיליון שקלים לשנה, וב־2024 גדל בכ־2 מיליון שקלים בלבד, לסך של 17.4 מיליון שקלים.

בקשת המידע הוגשה על ידי הסטודנטיות גל ספיר ושלי מלכה מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל

עו״ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל מסר כי ״לצער כולנו, מאז ה-7.10 נשמעים יותר ויותר סיפורים טרגיים על מי שבחרו לשים קץ לחייהם – ביניהם בני משפחות שכולות, שורדי נובה, וחיילים ששבו מהשירות. בעקבות בקשת מידע שהגשנו, נחשף כי למשרד הבריאות – שאמון על הובלת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות – אין כלל נתונים עדכניים על ממדי התופעה מאז תחילת המלחמה. מדובר בליקוי מטריד, שמונע קידום של מדיניות מבוססת ומקשה על ניהול שיח ציבורי אמיתי. מטרת הבקשה הייתה להציף את הסוגיה ולדרוש מהמדינה לקחת אחריות – בתקווה שהדבר יסייע במניעת אובדנות נוספת. לצערנו, התברר כי אין בידי המדינה די מידע שיאפשר את זה״

בדיון בוועדת הבריאות בכנסת לפני כשבועיים עלה גם כן כי אין נתונים כוללים, אך הוצגו נתונים חלקיים מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר. לפי המכון, נרשמו כ־217 מקרי חשד להתאבדות מאוקטובר 2023 עד סוף 2024, לעומת ממוצע של 242 מקרים בשנה בין 2017 ל־2023.

פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, אמר במהלך הדיון בוועדת הבריאות: "יש לנו נתונים שישנה ירידה באובדנות בשנה הזו. גם בקורונה ראינו בכל העולם ירידה במקרי התאבדות. כרגע אין עלייה, יש ירידה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו