כבר שנים מדינת ישראל מציבה את מערך בריאות הנפש הציבורי בתחתית סדר העדיפויות, ואף ייבשה את המערך מתקציב. השכר הנמוך במערכת הציבורית גרם לכך שפסיכולוגים רבים נאלצו לעזוב את משרותיהם. כך, בהיעדר תקציב וכוח אדם, עוד בטרם פרצה מלחמת חרבות ברזל, משך ההמתנה לטיפול נפשי מגיע לחודשים ארוכים.
המצוקה הנפשית גברה מאוד בעקבות הטראומה הלאומית המתמשכת שאנו חווים. האירועים הקשים פגעו במצבם הנפשי של אנשים במעגלים רבים במדינה, באופן שהגביר את היקף האזרחים שזקוקים לטיפול ולמענה בתחום בריאות הנפש.
משרד הבריאות הצהיר על תעדוף תחום בריאות הנפש, ובימים האחרונים השיק תוכנית לשיקום המערך הטיפולי. אך כשבוחנים את מרכיבי התוכנית, נראה שבפועל היא עתידה להעמיק את המחדל המתמשך.
ראשית, המשרד הצהיר על כך שכל מפגש טיפולי יעלה למטופלים 35 שקלים. מדובר בגביית תשלום על שירותים שעד כה ניתנו בחינם כחלק מסל הבריאות. כעת ייאלצו המטופלים לשלם עד אלפי שקלים בשנה עבור טיפול פסיכולוגי שמתקיים בתדירות שבועית. כך מתעמקת הפגיעה בעיקר באוכלוסיות המוחלשות מבחינה כלכלית.
קיצורי דרך שפוגעים במטופלים
מעבר לזה, משרד הבריאות הצהיר שכחלק מתוכניתו, הוא מאפשר לאנשים ללא הכשרה ורישוי לעסוק כמטפלים, במשרה שזכתה לשם "תומכי בריאות הנפש". אלו יורשו לטפל במטופלים שסווגו כבעלי קשיים "קלים" יחסית. זו גישה מאוד בעייתית, שמתעדפת קיצורי דרך על חשבון טובת המטופלים. מטפלים לא מיומנים עלולים להסב נזק למטופלים בטווח הרחוק, לפספס גורמי סיכון חשובים ולהחמיר את מצבם הנפשי. מחקרים מראים כי גם במקרים של קשיים "קלים", חשוב שהמטפלים יהיו בעלי הכשרה מעמיקה.
דווקא כעת, כשמערך בריאות נפש מתפקד הוא חיוני מתמיד, משרד הבריאות מגלגל את העלויות לציבור ומוריד את הסטנדרטים המקצועיים שאליהם הוא אמור להיות מחויב. צריך להבין שהתוכנית שלו מונעת ככל הנראה משיקולים כלכליים, שכן אין מחסור בכוח אדם מקצועי שניתן להסב אותו לעבודה.
יש יותר מ־10,000 פסיכולוגים שלא מועסקים כיום במערכת הבריאות הציבורית. רבים מהם מצהירים שאם התנאים ישופרו - הם יהיו מוכנים לשוב לעבוד במערכת. לפיכך, על מקבלי ההחלטות לפעול לחיזוק מערכת הבריאות באמצעות הבאת אנשי מקצוע ומטפלים מוסמכים, ולא להחלישה עוד יותר.
זוהרה סילמן היא פסיכולוגית קלינית מומחית ונציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
