היום (ראשון) יחל הדיון המסכם של ועדת סל התרופות, שיימשך יומיים ולאחריו יוחלט על כמה עשרות תרופות שיינתנו לחולים ללא תשלום. החלטת הוועדה תפורסם ביום שלישי. לדיון הסופי הגיעו כ־200 תרופות וטכנולוגיות בעלות של כ־2.5 עד 3 מיליארד שקלים.
שר הבריאות אריה דרעי הצליח להביא בסוף השבוע להגדלת התוספת לסל התרופות מ־550 מיליון ל־650 מיליון ש'. מדובר בתוספת הגדולה ביותר שניתנה לסל התרופות אי־פעם.
חברי ועדת המשנה של סל הבריאות קיימו עד ליום חמישי דיונים אינטנסיביים מול חברות התרופות, בניסיון להוריד את מחירי התרופות. בין התרופות שעלו לדיונים הסופיים ניתן למצוא טיפולים לסוכרת, להפרעת קשב וריכוז למבוגרים, זריקות להורדת כולסטרול, מימון החזרת עובר בפונדקאות לגברים יחידים ולזוגות גייז, תרופות לסרטן שד ולסרטן ריאות, מימון משקפי ראייה לילדים, מימון הפסקות היריון לנשים בגילים 40-33 (ליתר הגילים המימון כבר כלול בסל), ועוד.
את פניהם של חברי הוועדה צפויים לקבל הבוקר בתל השומר חולים שיפגינו ויבקשו לכלול את הטיפול עבורם בסל התרופות.
ועדת סל התרופות היא אחת הוועדות הציבוריות המשפיעות והחשובות ביותר. היא כוללת 18 חברים ובהם נציגי ציבור, רופאים, נציגי ארבע קופות החולים ונציגי משרדי הבריאות והאוצר. יו"ר הוועדה היא פרופ' דינה בן יהודה, דיקנית הפקולטה לרפואה בירושלים, ומרכזת הוועדה היא ד"ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות.
תקציב הסל גדל השנה באופן חסר תקדים ל־650 מיליון ש'. סגן שר הבריאות משה ארבל מש"ס עדכן כי "השר דרעי סיכם עם שר האוצר שהפעימה הראשונה של הגדלת הסל תתחיל כבר במהלך שנת 2023, ולכן הוא הנחה את ועדת הסל לתעדף תרופות וטכנולוגיות ב־100 מיליון ש' נוספים שייכנסו לתוקף באמצע השנה, כך שהתוספת תעמוד על 650 מיליון ש' בבסיס".
ההערכה היא כי התוספת של 100 מיליון ש' תאושר רק באמצע השנה לאחר אישור תקציב המדינה.
"עזרו לנו לחיות"
בין החולים שנושאים עיניים להחלטת ועדת סל התרופות נמצאת רחל אסור (72) ממגדל העמק, נשואה, אם לארבעה ילדים וסבתא לשלושה נכדים, שחולה בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים. רחל אובחנה לפני כשנה וחצי. "הרגשתי המון זמן חולשה והלכתי במקרה למוקד במגדל העמק. שם שלחו אותי למיון כי היתה לי תחושה שאני לא מצליחה לנשום".
בבית החולים ערכו לה צילום ריאות ושחררו אותה לביתה. "כשהגעתי הביתה הרופא צלצל ואמר שיש חשד לגוש סרטני ושיש להתחיל טיפול במיידי". רחל סובלת מגיל שנתיים מפוליו שפגע ביכולת ההליכה שלה, ומהרגע שהחלה בטיפולים הכימותרפיים היא לא מצליחה לעמוד על רגליה.
רחל זקוקה לתרופה "אימפינזי". "התרופה הזו יכולה לעזור לחולים במצבי. נותנים אותה דרך הווריד ואין צורך לעבור את הסבל הרב של הכימותרפיה", אומרת רחל. " אני מקווה שהתרופה הזו תיכנס השנה לסל כדי שאוכל להמשיך ולראות את הנכדים שלי גדלים".
חולה אחרת, שהטיפול שמיועד עבורה כבר נפל בשלבים קודמים, היא מיכל סימון, חולה במחלה הכרונית אנדומטריוזיס אשר פוגעת בנשים בגיל הפוריות.
"התאכזבתי מאוד לשמוע על דחיית המימון לטיפולי שימור פוריות על ידי ועדת הסל לנשים המתמודדות עם המחלה", היא אומרת. "נשים שלא יכולות לממן את תהליך השימור באופן פרטי, בגלל עלותו הכספית הגבוהה, הסיכוי שלהן להיות אימהות נפגע משמעותית, מה גם ששימור פוריות יכול לחסוך למדינה עלויות של טיפולי פוריות יקרים בעתיד".
אמנון בן תור (87), חתן פרס ישראל בארכיאולוגיה לשנת 2019, ומגדולי הארכיאולוגים הישראלים בימינו, אובחן לפני שנה עם סרטן דם נדיר וקטלני שתוקף כחמישה ישראלים מדי שנה, מחציתם ימותו תוך שנה אחת. עד לאחרונה לא היה טיפול ייעודי למחלה והחולים בה טופלו בכימותרפיה עם שיעורי הצלחה נמוכים ביותר. כעת יש למחלה תרופה חדשה בשם אלזונריס אשר מאריכה את חייהם של המטופלים ביותר משלוש שנים. "מהרגע שטופלתי באלזונריס הסימפטומים של המחלה נעלמו כמעט לחלוטין", מספר בן תור. "בהתחלה נעזרתי בביטוח הפרטי שלי ומימנתי לעצמי את התרופה. כיום, לאחר שהגעתי לתקרת הביטוח, אני מקבל אלזונריס במסגרת טיפולי חמלה, אבל חושש מאוד מהיום שבו חלילה יוחלט להפסיק לתת לי אותה. אני פונה למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ומבקש - אפשרו לי להמשיך לחיות חיים מלאים עם משפחתי ונכדיי, עזרו לי להציל את חיי".
החולים השקופים
דילמה מיוחדת מעוררות תרופות ל"מחלות יתום" - מחלות שבהן יש מספר חולים מועט (לעיתים חולה או שניים). תרופות אלו מאריכות חיים, אך מחירן מגיע למיליוני שקלים רבים.
בדיון הקודם של ועדת הסל הוחלט להוריד את כל התרופות למחלות מטבוליות נדירות, בהן תרופה בשם "imcrive" לטיפול בהשמנה גנטית בילדים עם חוסר גנטי, בעלות של מעל 600 אלף ש' למטופל לשנה. התרופה "וימזים" למניעת נכות עבור 29 חולים בעלות כוללת של 48 מיליון ש', "קסנפוזיים" - טיפול אנזימטי חלופי לחמישה חולים, והתרופה "נוליברי" המפחיתה סיכון לתמותה ומיועדת לשני מטופלים עם חוסר מטבולי ועלותה 4 מיליון ש' למטופל.
אורלי דרור אזוריאל, מנכ"לית הקואליציה למחלות נדירות בישראל, אמרה: "הופתענו לגלות כי ועדת הסל בחרה השנה שלא לאשר אף לא אחת מהתרופות למחלות מטבוליות נדירות. לצערנו, למרות שמדינת ישראל התחילה בצעדים לסיוע לאנשים במחלות נדירות, הם עדיין נותרים שקופים בעיני המערכת, אשר במקום לפעול כדי שיקבלו את התרופות שיצילו את חייהם, משאירה אותם יתומים במאבק על חייהם".
הפסיכיאטריה הוא תחום נוסף שסובל ממיעוט מענים עבור החולים. התרופות הפסיכיאטריות היחידות שממשיכות לדיונים הסופיים הן "רגילה" להפרעה ביפולרית והתרופה "אסקיטלופרם" לטיפול בדיכאון, וכן טיפולים להפרעת קשב וריכוז.
ד״ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש: "כבכל שנה, האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה ממליץ להכניס לסל התרופות טיפול תרופתי להפרעת קשב וריכוז למבוגרים. באופן תמוה, עד כה לא ניתן היה לטפל במבוגר עם הפרעת קשב.
"הרוח המנשבת מהוועדה השנה מבשרת טובות, ואנו תקווה שמדינת ישראל תכיר בסבל של הלוקים בהפרעה הזו ותאשר טיפול יעיל, הקיים עשרות שנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו