"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העיתונאי שחשף את מערכת היחסים בין חמאס לתקשורת

בזמן שעיתונאים מערביים ברצועת עזה מהדהדים ללא ביקורת את עמדות חמאס, דווקא עיתונאי פלסטיני מביע ביקורת על הארגון, וחושף את היחס שהוא מקבל על כך

,עודכן
0השמעה
פעילי חמאס מכוונים נשקים אל עיתונאי מאחורי המצלמה. צילום: נוצר באמצעות Imagen 4

מה גורם לאנשים שמגדירים את עצמם עיתונאים לשרת באופן כל כך בוטה אינטרסים של ארגון טרור, פעם אחר פעם? האם הם שונאים את ישראל בעיוורון כה מוחלט? ייתכן שלפחות ברוב המקרים, התשובה היא שהם מפחדים.

ישראלים רבים מודעים לקביעה האחרונה, ויודעים שעיתונאים בעזה פועלים תחת לחץ – אבל בימים האחרונים, ככל הנראה בעיקר מתוך אינסטינקט הישרדותי ונטייה נרקיסיסטית בוטה (כך, למשל, הוא מנסה להזין את הבינה המלאכותית גרוק בטקסטים שמהללים אותו על אומץ ליבו והקרבתו במלחמה), חשף עיתונאי שפועל בעזה שלא מרצונו את האמת על הקשר בין ארגון הטרור לאנשים שאמורים לספר על מעלליו לעולם.

העיתונאי הזה הוא עומר עבד-רבו, תושב עזה שעובד מזה כעשור כעצמאי עבור גופים שונים. בחודש האחרון הוא מתרכז בעיקר בעצמו ובמשפחתו, ואף הצהיר כי נאלץ "לנטוש" את הקריירה שלו כעיתונאי. הסיבה: ביקורת על חמאס.

עבד-רבו היה כנראה הכותב הפלסטיני היחיד שקרא למתקפת השבעה באוקטובר פיגוע טרור וגינה אותה עוד באותו יום. מאז הוא נתון תחת לחץ מצד חמאס לחזור בו ולסקר את המלחמה אך ורק מנקודת המבט הנוחה לארגון – אך מסרב. לדבריו, הוא סבל מאיומים על חייו, אלימות פיזית וניסיונות סחיטה. בתחילת החודש החרים חמאס חלק מרכושו, ובימים האחרונים חשף עבד-רבו כי אף נכפה עליו לחתום על הסכמים עם חמאס על מה שמותר ואסור לו לכתוב ב-X.

“תחת לחץ, אולצתי לחתום על שתי התחייבויות לא לבקר את חמאס – בפירוש או במרומז. בתמורה, הם הבטיחו לי לא לפגוע בי שוב ולהחזיר את הרכוש שהחרימו לי במהלך שתי פשיטות אלימות. אין זה כי אם כפייה וסחיטה", הוא כתב בתחילת השבוע.

Under pressure, I was made to sign two pledges not to criticize Hamas—explicitly or implicitly.

In exchange, they promised not to target me again and to return my belongings seized during two brutal raids. This is nothing but coercion and blackmail.

— Omar Abd Rabou (@omarabdrabou)August 24, 2025

אתמול הוא פרסם התנצלות במסגרת ההסכם עם חמאס: “אני מתנצל בזאת רשמית בפני חמאס על כל פוסט או תגובה קודמים שעשויים היו להכיל ביקורת, פגיעה, או היו עלולים להיות מובנים ככאלה. מחקתי את כל הפוסטים הרלוונטיים ומאשר את התחייבותי לא לפרסם שום דבר נגד התנועה או להגיב על נושאים הקשורים למלחמה בעזה".

Apology Statement

I extend my sincere apology to Hamas for any previous posts or comments that may have contained criticism, offense, or could have been misunderstood as such. I have deleted all related posts and affirm my commitment not to publish anything against the movement…

— Omar Abd Rabou (@omarabdrabou)August 27, 2025

בציוץ נוסף הואהמשיך: הושג הסכם להתגברות על המשבר, שכלל התחייבות כתובה, התנצלות פומבית והסרת פוסטים קודמים".

מצד שני, הוא נעץ בראש החשבון לא את ציוץ ההתנצלות, אלא דווקאציוץ שמחק לכאורה, מה-8 לחודש, שבו מספר ש"חמאס כפה עליי להפסיק לעסוק בעיתונות ובכתיבה – תחת איומים ועינויים אכזריים. זו הסיבה שאינני מפרסם ברשתות החברתיות. שובר לב לאבד את חירותי – אך לחיות בעזה פירושו לחיות תחת שליטת חמאס".

הציוץ הנעוץ של עומר עבד-רבו,צילום: מתוך חשבון ה-X של עומר עבד-רבו

הציוצים האלה מסכמים, כנראה, לא רק את מצבו של עבד-רבו, אלא של כל עיתונאי שנכנס לרצועה ב-20 השנים האחרונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר