יש משהו די מפתה בארוחת טעימות טובה. לאו דווקא בגלל כמות המנות, אלא בגלל האפשרות לשבת ופשוט לתת למטבח להוביל. לטעום קצת מזה, לחלוק, לגלות מנה שלא היית מזמין בעצמך ולפעמים גם ליפול על משהו שבסוף הערב אתה עדיין חושב עליו.
זו בדיוק הייתה החוויה שלנו ב-Chez Vivie (ויוי), שם ניסינו את תפריט ה-Open Table החדש של השף אסף גבאי. מדובר בשבעה פתיחים לחלוקה ושתי עיקריות, במחיר של 380 שקלים לזוג, עם אפשרות לשדרג את העיקריות בתוספת של 20 שקלים לסועד.
אז יצאנו לבדוק אם זה באמת שווה והתשובה, במקרה הזה, די משמחת: ויוי מצליחה לספק ערב מהודק, נדיב ובעיקר טעים מאוד, שמדלג בין דגים טריים, בשר, ירקות וטכניקות עם אוריינטציה אירופית, בלי להעמיס גינונים מיותרים ובלי לנסות להרשים בכוח.
מתחילים טוב, ומכאן זה רק משתפר
הארוחה נפתחת בפוקאצ'ה חמה וטרייה, לצד חמאה איכותית וחריפים. זה אולי נשמע כמו פתיח שולי, אבל כאן מדובר ביריית הפתיחה הנכונה, לחם טוב, חמאה טובה וביס ראשון שמבהיר שהמטבח לא מתכוון לחסוך.
משם עוברים לסשימי דג ים ברוויון ושקד ירוק - אחת המנות האלגנטיות יותר בערב. הדג טרי ועדין, והרוויון החמצמץ והשמן הירוק מעניקים לו שכבת טעם נוספת בלי להאפיל עליו. חתיכות המלפפון, עלי השומר והשקד הירוק מוסיפים פריכות ומרקמים, כך שכל ביס מקבל גם רעננות וגם עומק.
אחריו הגיע טרטר דג הים על בריוש חם שכבר הולך לכיוון המפנק יותר. כאן אין ניסיון להתחבא מאחורי מנה קטנה ומתחכמת, יש כמות נדיבה של דג, בריוש חם וזהוב שמגיע במרקם שכמעט נמס, ואיולי חמאה חומה עם חריפות עדינה. המתיקות החמאתית של הבריוש והדג העדין מתחברים היטב, כשהאיולי נותן את הקונטרה הדרושה.
גם טרטר הבקר על בריוש ממשיך את הקו הזה. הבשר מתובל היטב, עם מיונז וחמוצים שמוסיפים חומציות ומחדדים את הטעמים, והבריוש שכבר הוכיח את עצמו במנה הקודמת משמש כאן שוב כבסיס מושלם לביס עשיר, שומני ומתגמל.
אבל אם יש מנה אחת בפתיחים שמצליחה להפתיע באמת, זו דווקא מנה שלא מגיעה מהים או מהבשר: הקולורבי הפרוס דק על פחם.
על פניו, קולורבי הוא לא בדיוק חומר הגלם שמגיעים למסעדה כדי לחלום עליו בלילה. אבל הטיפול שלו על הפחם משנה את התמונה. החום מעניק לו עומק ומעדן את המרירות הטבעית שלו, בעוד ויניגרט שום ירוק ואגוזי לוז שבורים מוסיפים חומציות, שומניות וקראנץ' מתוק. התוצאה היא מנה פשוטה לכאורה, אבל כזו שקל מאוד להמשיך לנשנש ממנה עוד ועוד.
גם הברוקולי על הגריל עושה בדיוק את מה שצריך. הוא נשאר קראנצ'י ולא הופך לעייף ורך, ומקבל חמאת לימון חמצמצה רעננה שמרימה את הירק ומכניסה אליו הרבה יותר עניין ממה שאפשר לצפות מצלחת ברוקולי.
מנת החסה קיסר השלמה היא כבר מנה קלאסית יותר, ולא ממציאה את הגלגל. לבבות החסה נשארים פריכים, איולי השומר עוטף אותם ברוטב עשיר, ומעל הכול מגיעה כמות נדיבה של פרמזן איכותי.
העיקריות: כאן העסקה הופכת למעניינת באמת
אנחנו בחרנו לקחת את שתי המנות מהשדרוגים, בתוספת של 20 שקל לאדם, וזו הייתה מבחינתנו ההחלטה הכי נכונה בערב הזה. שתי המנות היו מוצלחות מאוד, וכל אחת מהן הביאה משהו אחר לשולחן.
פילה דג הים עם פסטה היא מנה שמדגימה היטב את החוזקות של המטבח. הפסטה מבושלת בדיוק רב, הרוטב הבר בלאן עשיר, קרמי ומאוזן, והדג מגיע עם עור פריך וזהוב ובשר עסיסי ורך.
זה מסוג הביסים שבהם הכול פשוט עובד: המליחות והחמאתיות של הרוטב, העדינות של הדג והמרקם של הפסטה מתחברים למנה שלמה, נדיבה ומאוד מספקת.
אבל המנצחת הגדולה של הארוחה היא ללא ספק שיפוד הסינטה עם פירה ברוטב דמי גלאס.
הבשר מגיע במידת עשייה מדויקת, עם צריבה חיצונית טובה ופנים אדמדם, עסיסי ורך. לצד הסינטה מגיע פירה קטיפתי, עשיר ומנחם, שפשוט קשה להשאיר ממנו משהו בצלחת, עד שמתעורר חשק לבקש עוד מנה בטייקאווי הביתה. מעל הכול רוטב דמי גלאס עמוק ומרוכז שמוסיף עומק לבשר מבלי להשתלט עליו.
ואי אפשר לסיים בלי קינוח
אחרי כל מה שאכלנו, האמת שכבר היינו די שבעים ויכולנו לעצור כאן. אבל אנחנו כנראה לא באמת יודעים לסיים ארוחה טובה בלי משהו מתוק, אז החלטנו להוסיף את עוגת הגבינה הבאסקית, בתוספת של 52 שקלים.
וזו הייתה החלטה מעולה. הבאסקית הייתה בדיוק כמו שאנחנו אוהבים רכה, נימוחה, קרמית, עשירה ומפנקת, אבל בלי להרגיש כבדה מדי אחרי כל המנות שכבר אכלנו. מסוג הקינוחים שאתה אומר לעצמך "רק עוד ביס אחד", ואז מגלה שהצלחת כבר ריקה.
מבחינתנו, היא הייתה הסיום המושלם לארוחה. לא משהו מתוחכם שמנסה לגנוב את ההצגה, אלא קינוח פשוט, עשוי טוב ובעיקר כזה שהשאיר אותנו עם טעם של עוד.
אז האם ה-Open Table באמת מצדיק את עצמו?
בגדול, כן. בסופו של דבר, על כל הארוחה כולל שתי מנות השדרוג שבחרנו שילמנו 420 שקלים לזוג, לפני הקינוח, ובמחיר הזה הרגשנו שקיבלנו ארוחה נדיבה, מגוונת ובעיקר טעימה.
מה שאהבנו במיוחד הוא שהארוחה שמרה על רמה טובה לאורך הדרך. לא הייתה מנה שהרגישה לנו כמו "מילוי מקום" רק כדי להגדיל את מספר הצלחות, וגם הירקות קיבלו כאן מקום של ממש ולא הרגישו כמו נספח למנות העיקריות. לצד זה היו הדגים, הטרטרים והבשר שנתנו את החלק המפנק יותר של הארוחה.
הבחירה שלנו לקחת את שתי מנות השדרוג, בתוספת של 20 שקלים לאדם, התבררה כהחלטה מצוינת. גם פילה הדג וגם שיפוד הסינטה היו מוצלחים מאוד, כשמבחינתנו הסינטה עם הפירה הייתה המנה המצטיינת של הערב.
הדבר היחיד שקצת פחות אהבנו הוא שהשתייה אינה כלולה במחיר. זה ממש לא משהו שהרס לנו את הארוחה, אבל אין ספק שזה קצת מבאס, בעיקר כי בפועל זה מייקר את הארוחה ואת החשבון הסופי. כשמגיעים לתפריט במחיר קבוע שנראה משתלם, נחמד היה אם לפחות שתייה קלה הייתה כלולה בו.
מעבר לזה, קשה לנו למצוא הרבה על מה להתלונן. זו לא הייתה ארוחה שבה כל מנה ניסתה להיות "וואו", וגם לא הרגשנו שהמטבח מתאמץ יותר מדי להרשים. וזה דווקא מה שעבד לנו. האוכל פשוט היה מצוין.
היו מנות שאהבנו יותר וכאלה שאהבנו אפילו יותר, ובראשן הקולורבי המפתיע, הפירה שהיה פשוט חלומי והשיפוד שהיינו שמחים לאכול שוב גם מחר. ולקינוח? עוגת הגבינה הבאסקית ב-52 שקלים הייתה מבחינתנו סיום מעולה לערב.
אז האם היינו חוזרים? כן. בעיקר כי ב-420 שקלים לזוג לפני הקינוח, קיבלנו ערב טעימות שבאמת נהנינו ממנו, בלי להרגיש שאנחנו משלמים רק על השם או על הפוזה.
Chez Vivie - ויוי, דיזנגוף 166, תל אביב, לא כשר
הפורמט: Open Table
מחיר: 380 שקלים לזוג | 420 שקלים עם שדרוגי פרימיום
מה מקבלים? שבעה פתיחים לחלוקה ושתי עיקריות