התפריט החדש של "קפה גן סיפור" כולל מנה אחת שאסור לפספס

כל עדכון תפריט של "קפה גן סיפור" מצדיק גיחה לאחת ממסעדות הקבוצה הכיפית, אבל כל גיחה שכזו גם מלווה בנורת אזהרה: גן סיפור הרי מוכרת בזכות המנות הגדולות והמושחתות שלה, חלקן הגדול מבוססות בצקים, גבינות ורטבים סמיכים – וזה עוד לפני שהגענו אל המגה-קינוחים, אלוהים ישמור.

לא יודעים מה אתכם, אבל העובדה שהרשת נוהגת לפתוח לוקיישנים בפארקים גדולים ומשופעים במסלולי הליכה ובמתקני כושר מעוררת בנו ייסורי מצפון.

איך אפשר לצאת להליכה נמרצת בין העצים או להסתער על מתחם נינג'ה אחרי הסעודה, כשבקושי מסוגלים להתרומם מהכיסא? אה, לעשות סיבוב לפני, אתם אומרים? עזבו, מזיעים. מה גם שבאנו ליהנות, לא להתענות.

קרואסון אחד – ארוחה שלמה

דילמות הצידה, תפריט קיץ 2026 של קפה גן סיפור מציג כמה מנות בוקר חדשות, לצד קומץ מנות צהריים-ערב שהתווספו למבחר. מכיוון שמנות הבוקר מוגשות רק עד 12:00, הקפדנו להגיע למסעדת פתח תקווה על התפר שבין התפריטים.

ניסיון העבר לימד אותנו כי רוב המנות של הרשת מתאימות לחלוקה, שכן קשה לסועד בודד להשתלט עליהן. לפיכך מומלץ לחשב מסלול מראש, או מקסימום להביא בחשבון שאתם מסודרים גם מבחינת בראנץ' למחר כי ככל הנראה תארזו שאריות הביתה.

כמעט כל מנות הבוקר החדשות מבוססות על קרוסאון שעליו העמיסו מכל טוב. יש קרוסאון עגול עם גוואקמולי וביצים עלומות (65 שקלים); אחר מגיע עם סלט ביצים (62 שקלים); וגרסה שלישית היא קרואסון פרעצל עם חביתה מקושקשת (65 שקלים).

בסופו של דבר בחרנו דווקא ב"קרואסלמון" – זוג קרואסונים עגולים עם גבינת שמנת, סלמון מעושן, שתי ביצי עין נוזליות, דבש ועירית, בתוספת סלט גן קטן. טעים מאוד, מושחת מאוד, ומובן שגם ממלא מאוד.

ייתכן שכמות הגבינה היתה נדיבה מדי מפני שהיא קצת השתלטה על הביס, ואולי יש כאלה שיעדיפו ביצה מעט יותר מוצקה, אבל אנחנו לא סבלנו יותר מדי – להיפך – והערכנו את הקיק של הדבש. מה שכן, זו מנה זוגית לכל דבר, ובהחלט אפשר לפצל אותה בלי לבלגן את הצלחת. פצלו ותיהנו.

הפריטטה שהתאמצה יותר מדי

משם המשכנו לפריטטה (72 שקלים) – מנה גדושה של אומלט גבוה, תרד, מנגולד והמון גבינות, אפוי ברוטב שמנת, תרד ומוצרלה, לצד לחם, צלוחית מטבלים וסלט גן. אין ספק שזו מנה שמצטלמת מעולה, תודו שצלוחית המטבלים חמודה להפליא. לרוע המזל, הפריטטה היתה לטעמנו... יותר מדי. מהכל.

"קפה גן סיפור" אומנם לא מתהדרת במנות מעודנות, וזה חלק מהייחוד והקסם של הרשת. אבל פריטטה אמורה להיות קלילה, אווירירית ופלאפית, אפילו קצת אלגנטית. הפרשנות הזו הפכה אותה ליצירה מאסיבית ומוגזמת. הטעם היה בסדר גמור, אבל כמה רוטב שמנת וגבינה באמת צריך? שלושת המטבלים (פסטו, פלפלים... קלטנו גם עגבניות?) התגלו כטובים ומרעננים, אם כי הלחם – שעבר קלייה כלשהי – היה טיפה יבש. הפריטטה התגלתה כמנה הכי פחות מוצלחת מאלה שדגמנו. לגמרי אוברקיל.

קרעפלך מארץ המגף

התקדמנו לצמד מנות ערב. הראשונה, פסטת "ירוק ירוק" (72 שקלים), שידרה קונספט של מנה קלילה ומזינה יותר, אז החלטנו לגוון. כמשתמע משמה, זו פסטה עמוסה בירקות בצבע מסוים – ברוקולי, זוקיני, ארטישוק, אספרגוס ושום קונפי, מוקפצים ברוטב פסטו עם גרידת לימון, ארוגולה, שקדים קלויים ולימון, עם אופציה להוספת קוביות טופו תמורת עשרה שקלים נוספים.

היה אחלה, אולי אפילו די בריא (בטח לעומת המנות האחרות), וארזנו חלק הביתה כי היה יותר מדי. קחו בחשבון שטעם הפסטו דומיננטי מאוד, אז מי שפחות בעניין עשוי להירתע. 

לבסוף חלקנו את מה שהסתמן כמנת הדגל של התפריט החדש: "רביולי קרעפלך" (77 שקלים). מדובר בהכלאה איטלקית-יידישאית מפתיעה של כיסוני בצק גדולים למדי במילוי תפוחי אדמה, בצל מטוגן ופלפל לבן ברוטב בצלים מקורמלים, שמנת, חמאה, פלפל שחור, פרמזן, קריספי שאלוט ועירית. אם אין לכם בעיה עם בצל במגוון מצבי צבירה – לכו על המנה הזו בלי למצמץ כי היא מעולה.

מעבר לכך, התיאור שלה קולע בול: לגמרי רביולי עם טעם קרעפלך של פעם. הרוטב לא השתלט על הכיסונים, תפוחי האדמה תובלו כמו שצריך והשאלוט הקריספיים העניקו לכל ביס טוויסט קראנצ'י מושלם. נראה שכל סבתא ממוצא איטלקי-פולני היתה מסכימה איתנו, חבל שאנחנו לא מכירים אחת כזו, היינו מזמינים אותה לארוחה.