בעקבות חיסולו של הנחש חמינאי וחבריו, אין דרך טובה יותר מלחגוג עם האוכל שהם לא יכולים יותר לאכול. חשוב להיזכר דווקא עכשיו בפנים האחרות של איראן – תרבות קולינרית עתיקה, עשירה ונהנתנית, שנולדה הרבה לפני הפוליטיקה המודרנית.
המטבח הפרסי היה ועודנו חגיגה של צבעים, ליברליות ונהנתנות. בטהרן שלפני 1979, הניחוחות שעלו מהמטבחים לא היו של "בישול איטי תחת לחץ", אלא של חופש, שולחנות עמוסים בפאלודה צוננת עם מי ורדים, שיפודים של צ'לו קבב שנאכלו במסעדות יוקרה לצד מוזיקת פופ מערבית, ואורז זעפרן שהוגש לצד יינות משובחים מאזור שיראז.
המדריך לגונדי יציב
- כדי להוציא גונדי מושלם, מתחילים בלישה אינטנסיבית (כ-10 דקות) של העוף הטחון עם בצל מגורר וסחוט, קמח חומוס ותבלינים עד לקבלת עיסה גמישה.
- לאחר מכן נותנים לה לנוח במקרר כשעה להתייצבות.
- במקביל, מכינים מרק צהוב עם חומוס ולימון פרסי, ומביאים אותו לרתיחה.
- יוצרים מהעיסה כדורים אחידים בידיים רטובות.
- מחליקים אותם בעדינות לסיר.
- מבשלים על אש קטנה עד שהם מתנפחים וסופגים את הטעמים.
חורשט סבזי - הכי פרסי שיש
המנה הלאומית של איראן היא "חורשט סבזי", תבשיל שמבוסס על ערמות של עשבי תיבול. לוקחים הר של ירק רענן ורעשני, ומבשלים אותו על אש קטנה כל כך הרבה זמן, עד שהוא מאבד את הזהות שלו והופך למסה כהה, דחוסה ושקטה.
יש שיגידו שזה משל מושלם למה שקורה כשמנסים לנהל מדינה תחת שלטון נוקשה בסוף הכל הופך לשחור עם טעם חמצמץ של לימון פרסי מיובש.
כדי להגיע לעומק הטעם, צריך לחורר את הלימונים השחורים, פעולה סמלית שכל סועד ישראלי ייהנה לבצע כרגע.
הקראנץ' המושלם לטהדיג
- כדי להכין טהדיג מושלם, מבשלים אורז בסמטי חצי בישול במים רותחים ומסננים.
- בסיר טפלון מחממים שכבה נדיבה של שמן עם זעפרן ומלח, ומסדרים בתחתית פרוסות תפוחי אדמה.
- עורמים מעל את האורז בצורת פירמידה, יוצרים בו חורים בעזרת ידית כף עץ, ועוטפים את המכסה במגבת שתספוג את הלחות.
- מבשלים על אש קטנה מאוד במשך כ-50 דקות, עד שנוצרת בתחתית שכבה פריכה, שחומה וקריספית שמתנתקת מהסיר כיחידה אחת מוזהבת.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)