עוד בוקר קפוא, מהסוג שבו השמיכה מרגישה כמו חיבוק שאי אפשר להשתחרר ממנו. יש ימים שאתה קם אליהם והגוף פשוט מסרב לשתף פעולה. גשם, אפור בלב, והמוח עוד לא החליט אם הוא בעד קפה חזק או פשוט נגד החיים עצמם. אנחנו מוצאים את עצמנו שוב בפוזיציה המוכרת - גוללים באינסטגרם.
ואז, בין סרטון של חתול מנגן בפסנתר למדריך איך להספיק הכל עד חמש בבוקר, היא מופיעה. שרונה, המוכרת לקהל העוקבים שלה כ-Mysharona, יושבת בנינוחות של בוקר חורפי מול המצלמה. היא לוקחת שקית קליק, שופכת אותה לקערה, ומציפה הכל בחלב חם, ואוכלת את הקליל בכפית ממש כמו מרק.
היא הופכת את אחד החטיפים הכי יומיומיים ונוסטלגיים שיש למשהו שנראה כמו הארוחה הכי נכונה לבוקר חורפי. הקליק, במפגש עם החלב החם, השוקולד והציפוי נמס לאט, הליבה נשארת פריכה לרגע ואז מתרככת, והנוזל הופך למרק שוקו עשיר שגורמת לשאול: איך בעצם לא חשבנו על זה קודם?
כמובן שאנחנו לא מתכוונים להיכנס לקרב של איזה קליק מנצח (למרות שכולנו יודעים שהתשובה היא הקליק הירוק). אבל בתכלס, כשצוללים לעומק הקערה, עולות שאלות קשות יותר, מי קבע שמרק חייב להיות מלוח ולהכיל ירקות שורש? מי החליט ששוקולד צריך להישאר כלוא בתוך צלחת קינוח קטנה ולא יכול להשתלט על קערה שלמה עם כפית גדולה?
בעידן שבו הגבולות הקולינריים היטשטשו מזמן, כשאנחנו אוכלים דגני בוקר ממותקים לארוחת ערב, ופיצה קרה ב-23:00 בערב היא לגיטימית לגמרי, מרק קליק מרגיש פתאום כמו הצעד המתבקש הבא באבולוציה של האוכל המנחם.
ברשת, כמו בחוץ, הרוחות סוערות. הדעות חלוקות בין גאונות שצריך להילמד בבתי ספר לבישול, לבין עבירת שוקולד חמורה. השמרנים יגידו שהחלב החם הורס את הפריכות של החטיף, בעוד שההרפתקנים כבר רצים לנסות.
אבל בינינו? בבוקר קר כזה, כשהפוך מתחת לשמיכה מנצח כל גרם של מוטיבציה, מרק קליק עם חלב חם הוא אולי בדיוק מה שהנפש צריכה. זה מזכיר לנו שלא כל דבר בחיים צריך להיות בריא, מאוזן או הגיוני. לפעמים, כדי לעבור את היום, אתה לא צריך שקדי מרק או קרוטונים, אתה רק צריך קצת שוקולד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו