נפלנו לטרנד: ניסינו להכין את עוגת הגבינה היפנית – וזה מה שיצא

אם חשבתם שטרנד עוגות הגבינה היפניות כבר עבר, אז עוד לא. רק בתחילת השבוע זה נהיה הדיבור החם ברשתות בארץ. מאז הפיד הישראלי התמלא כולו ביוגורטים עם לוטוס, אז ברור שנפלתי לטרנד.

וברור שלא הסתפקתי באחת, הכנתי ארבע סוגים שונים של "עוגות הגבינה", כל אחת עם יוגורט אחר ועוגייה אחרת. כדי לבדוק מה באמת עובד, ומה סתם נראה טוב בטיקטוק.

הראשונה הייתה הקלאסית. האוריג’ינל. יוגורט רגיל עם עוגיות הלוטוס. בשנייה השתמשתי ביוגורט היווני ושם גם שילבתי את עוגיות הלוטוס. בשלישית הלכתי עם קהילת הפרו, יוגורט חלבון בטעם וניל אך הפעם שמתי עוגיות אוראו, וברביעית, יוגורט בטעם תות עם עוגיות פתי בר.

את כולם העברתי לקערה, חשבתי שזה יהיה נחמד ויפה יותר, אטמתי בניילון נצמד והכנסתי למקרר ל-24 שעות. אחרי שהארבעה נכנסו למקרר ל-24 שעות, חיכיתי ובדקתי האם הטרנד הזה באמת שווה את ההייפ, או שזה עוד רומן חולף של הטיקטוק.

אז אחרי 24 שעות הגיע רגע האמת. מבחן הטעימה. וספוילר קטן, לדעתי זה לא היה כזה שווה. עם כל הציפיות, ההייפ וה-24 שעות במקרר, אין פה באמת תחושה של עוגת גבינה. לא אפויה, לא עם ביסקוויטים, זה לא אותו ביס מנחם שאנחנו מחפשים בקינוח. זה פשוט יוגורט עם עוגיות לחות, וחבל, כי הפוטנציאל היה שם.

זה לא רע. זה לא מגעיל. זה פשוט לא זה. מרקם נחמד, טעמים סבבה, אבל בשורה התחתונה, זה לא נותן את הוואו ובטח לא כזה שמצדיק המתנה של יום שלם רק בשביל כפית ראשונה.

מה שכן, ההכנה עצמה הייתה קלילה, כמעט ילדותית, ואפילו קצת משעשעת. מסוג הדברים שכיף להכין בשביל הסרטון ובשביל הפיד, אבל בשביל קינוח שבאמת בא לי עליו? פחות.

אולי זה כן יכול להיות טעים, אבל בטח לא רק מ-2 מרכיבים. אולי יוגורט עשיר יותר, עם תמצית וניל וקצת סוכר? אבל בתכלס, עוגת ביסקווטים נורמלית לוקחת 15 דקות הכנה, ואפילו לא צריכה להיות 24 שעות במקרר.

אז האם אכין את זה שוב? כנראה שלא. בקיצור, טרנד חמוד לצפייה, פחות לחיך. לפעמים גם זה בסדר.