"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק מה אוכלים: גם שעת הארוחה עשויה להשפיע על מצב הרוח

האם השעה שבה אתם אוכלים משפיעה על מצב הרוח? מחקר חדש קובע שבהחלט כן • המחקר, שנערך בקרב יותר מ-21 אלף משתתפים, מצא כי אנשים שאינם מקפידים על שעות אכילה קבועות נמצאים בסיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון

, עודכן
0השמעה
אישה אוכלת המבורגר וצ'יפס. צילום: Getty Images

בעידן שבו רבים מאיתנו אוכלים "על הדרך", מדלגים על ארוחת הבוקר או מסיימים את היום בארוחה מאוחרת, מחקר חדש מצביע על קשר אפשרי בין הרגלי האכילה שלנו לבין הבריאות הנפשית.

לפי מחקר שפורסם ב- Journal of Affective Disorders, לוחות זמנים לא סדירים של אכילה קשורים לעלייה בסיכון לתסמיני דיכאון.

המחקר, שהתבסס על נתוניהם של יותר מ־21,500 מבוגרים, מצא כי משתתפים שלא הקפידו על שעות אכילה קבועות היו בסיכון גבוה יותר לדיכאון בהשוואה לאלו שניהלו שגרת ארוחות סדירה. על פי ניתוח החוקרים, הסיכון היה גבוה בכ־55%.

החוקרים זיהו כמה הרגלים שעשויים להיות קשורים במיוחד לבריאות הנפש:

דילוג על ארוחת הבוקר

נמצא כי הוא מלווה בקשר חזק יותר בין אכילה לא סדירה לבין תסמיני דיכאון. החוקרים משערים כי היעדר הארוחה הראשונה של היום עלול להשפיע על חילוף החומרים ועל איזון רמות הסוכר בדם.

אכילה בשעות הלילה המאוחרות

אנשים שנהגו לאכול לאחר השעה 21:00, וכן גברים ומעשנים, נמצאו כקבוצות שבהן הקשר בין אכילה לא סדירה לבין תסמיני דיכאון היה בולט יותר.

תזונה מגוונת

לצד זאת, נמצא כי תפריט מגוון הכולל דגנים, ירקות, פירות, חלבונים ומוצרי חלב היה קשור להיחלשות הקשר בין אכילה לא סדירה לבין תסמיני דיכאון, מה שעשוי להעיד על השפעה מגינה מסוימת.

נשנושי הלילה עולים לכם ביוקר, צילום: Getty Images

מה עשוי להסביר את הקשר?

לדברי החוקרים, קיימים כמה מנגנונים ביולוגיים שעשויים לעמוד בבסיס הממצאים:

  • שיבוש השעון הביולוגי - זמני אכילה משתנים עלולים להשפיע על השעון הביולוגי ועל הפרשת הורמונים כמו קורטיזול ומלטונין, המעורבים בוויסות השינה ומצב הרוח.
  • השפעה על ציר המעי-מוח - שינויים בהרגלי האכילה עשויים להשפיע על הרכב חיידקי המעי ובכך להשפיע על תהליכים דלקתיים ועל תפקוד מערכת העצבים.
  • חסרים תזונתיים - אכילה לא מסודרת עלולה להיות מלווה בצריכה נמוכה יותר של רכיבים חיוניים, כגון ויטמיני B, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, החשובים לתפקוד תקין של מערכת העצבים.

האם מדובר בקשר של סיבה ותוצאה?

החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן להסיק ממנו שאכילה לא סדירה גורמת לדיכאון. ייתכן גם ההפך, אנשים המתמודדים עם דיכאון עשויים לחוות ירידה בתיאבון, חוסר אנרגיה או שיבוש בשגרת היום, המובילים לדפוסי אכילה לא סדירים. לכן, ייתכן שהקשר בין השניים הוא דו-כיווני.

הממצאים מצטרפים לגוף מחקרי הולך וגדל המצביע על כך שלא רק איכות התזונה חשובה לבריאות, אלא גם העקביות בזמני האכילה. אף שלא ניתן לקבוע קשר סיבתי, שמירה על שגרת ארוחות מסודרת עשויה להיות חלק מאורח חיים התומך בבריאות הגוף והנפש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר