האם אננס באמת מסייע לירידה במשקל? התשובה תפתיע אתכם

בשנים האחרונות הפך האננס לכוכב קבוע ברשתות החברתיות. פעם הוא מופיע כ"מזון-על" שמסייע לירידה במשקל, פעם כתרופה טבעית לדלקות, ופעם כפרי שמסוגל לשפר את העיכול. כמו לא מעט טרנדים תזונתיים, גם כאן המציאות מעניינת יותר מהמיתוסים.

החדשות הטובות הן שאננס הוא אכן פרי בעל ערך תזונתי מרשים. החדשות הפחות טובות הן שחלק מההבטחות שמיוחסות לו רחוקות מלהיות מוכחות מדעית.

הסוד של האננס: אנזים שלא קיים כמעט בשום פרי אחר

המאפיין הייחודי ביותר של האננס הוא קבוצת אנזימים בשם ברומליין (Bromelain). מדובר באנזימים מפרקי חלבונים, הנמצאים בעיקר בגבעול ובפרי עצמו.

הברומליין נחקר במשך עשרות שנים בשל השפעותיו האפשריות על תהליכי דלקת, החלמה מפציעות ותפקוד מערכת העיכול. סקירות מדעיות עדכניות מצביעות על כך שלברומליין יש פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-חמצונית, והוא אף משמש בחלק מהמדינות כתוסף תזונה במצבים רפואיים מסוימים.

עם זאת, מרבית המחקרים בוצעו באמצעות תוספי ברומליין מרוכזים ולא באמצעות אכילת אננס, ולכן לא ניתן להסיק שאכילת כמה פרוסות אננס תשיג את אותן השפעות.

מיתוס: אננס "שורף שומנים"

זהו כנראה אחד המיתוסים הוותיקים ביותר בעולם הדיאטות. העובדה שהברומליין מפרק חלבונים הובילה במשך השנים לטענה שהוא מסוגל גם לפרק שומן בגוף. בפועל, אין כיום ראיות מדעיות המראות שאכילת אננס מאיצה שריפת שומנים או גורמת לירידה במשקל בפני עצמה.

המשמעות אינה שאננס אינו יכול להשתלב בתהליך ירידה במשקל. כמו פירות אחרים, הוא מספק נפח, מתיקות טבעית וסיבים תזונתיים בכמות קלוריות מתונה יחסית. אבל הוא אינו "מזון קסם".

יותר ויטמין C מתפוז?

רבים מופתעים לגלות שאננס הוא מקור מצוין לוויטמין C. כוס אננס טרי מספקת חלק משמעותי מהצריכה היומית המומלצת של הוויטמין, החשוב לתפקוד מערכת החיסון, לייצור קולגן ולהגנה מפני נזקי חמצון.

בנוסף הוא מכיל מנגן, מינרל פחות מוכר אך חיוני לתהליכי ייצור אנרגיה, בריאות העצם ומנגנוני ההגנה נוגדי החמצון של הגוף.

אננס והמעי: לא רק בגלל הסיבים

בשנים האחרונות גובר העניין המדעי בקשר שבין תזונה, מערכת העיכול והמיקרוביום. אננס מכיל גם סיבים תזונתיים וגם תרכובות צמחיות שונות שנחקרות בהקשר של בריאות מערכת העיכול.

אמנם הוא אינו משתווה לקטניות או לדגנים מלאים מבחינת תכולת הסיבים, אך כחלק מתפריט עשיר בפירות וירקות, הוא בהחלט תורם לגיוון התזונתי ולצריכת הסיבים היומית.

אננס טרי מול אננס משומר - האם יש הבדל?

כאן התשובה ברורה למדי.

אננס טרי: האפשרות הקרובה ביותר לפרי המקורי. הוא מכיל ויטמין C בכמות גבוהה יותר, שומר על חלק גדול מהברומליין הפעיל, ואינו מכיל תוספת סוכר.

אננס משומר במיץ טבעי: חלופה סבירה כאשר אין אננס טרי זמין. תהליך השימור גורם לאובדן חלק מהוויטמינים הרגישים לחום, ובעיקר לפגיעה בפעילות הברומליין, אך הערך התזונתי הבסיסי נשמר במידה רבה.

אננס משומר בסירופ: כאן כבר מדובר במוצר אחר לגמרי. הסירופ מוסיף כמויות משמעותיות של סוכר, ולעיתים כמעט מכפיל את כמות הסוכרים במנה לעומת הפרי המקורי. מבחינה תזונתית, אם בוחרים בשימורים, עדיף לבחור באננס המשומר במיץ טבעי ולא בסירופ.

איך בוחרים אננס טוב?

בניגוד לבננה או לאבוקדו, אננס אינו ממשיך להבשיל באופן משמעותי לאחר הקטיף. לכן חשוב לבחור פרי שהגיע לבשלות המתאימה כבר בחנות. הנה כמה סימנים שיעזרו:

הריח חשוב יותר מהצבע: לאננס בשל יהיה ריח מתקתק ונעים באזור בסיס הפרי. אם אין כמעט ריח, ייתכן שהוא עדיין לא בשל. ריח אלכוהולי או חמוץ עלול להעיד על התחלת תסיסה.

העלים צריכים להיראות חיים ורעננים: כתר ירוק ורענן הוא סימן טוב יחסית לטריות הפרי.
משקל כבד ביחס לגודל. אננס עסיסי ירגיש כבד יחסית לגודלו.

לא להיבהל מגוון ירקרק: צבע הקליפה אינו תמיד מדד מדויק לבשלות. זנים שונים יכולים להיות מתוקים גם כאשר חלק מהקליפה עדיין ירקרק.

הימנעו מאזורים רכים או כהים: כתמים שקועים, ריכוך משמעותי או נזילות מעידים לעיתים על פרי שעבר את שיאו.

ומה לגבי אננס מיובש?

אננס מיובש מרכז את הסוכר הטבעי של הפרי ולכן קל מאוד לצרוך ממנו כמויות גדולות. בנוסף, בחלק מהמוצרים המסחריים מוסיפים סוכר נוסף. הוא יכול להיות נשנוש טעים, אך אינו שקול מבחינה תזונתית לאננס טרי.

השורה התחתונה

אננס אינו תרופת פלא, אינו שורף שומנים ואינו מחליף אורח חיים בריא. אבל הוא בהחלט פרי מעניין מבחינה תזונתית. הוא מספק ויטמין C, מנגן, סיבים תזונתיים ומכיל את הברומליין אנזים ייחודי שממשיך לעורר עניין בקרב חוקרים.

אם עומדת בפניכם הבחירה, אננס טרי יהיה בדרך כלל האפשרות המועדפת. ואם כבר משומרים – עדיף לבחור באננס במיץ טבעי ולא בסירופ.

לפעמים לא צריך לחפש "מזון-על" אקזוטי במיוחד. מספיק לבחור פרי טרופי אחד, בשל ומתוק, ולתת לטבע לעשות את שלו.

הכותבת היא מיכל סוקמן, דיאטנית מחוז מרכז במכבי שירותי בריאות