"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מומחים מזהירים: הממתיקים שמזיקים יותר משחשבתם

סוכרלוז וסטיביה נחשבים חלופה פופולרית לסוכר, אך ממצאים חדשים מעלים שאלות לגבי שימוש קבוע ויומיומי • האם כדאי לחשוב מחדש על כמויות הממתיקים בבית? המחקר המדאיג הזה מוסיף סימני שאלה

,עודכן
0השמעה
סיבה לדאגה. צילום: Grtty Images

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת צ'ילה מעלה סימני שאלה סביב השימוש בממתיקים מלאכותיים נפוצים כמו סוכרלוז וסטיביה.

לפי הממצאים, צריכה קבועה של ממתיקים אלו עשויה להשפיע לא רק על הרכב חיידקי המעי, אלא גם על מנגנונים גנטיים הקשוריםלסוכר, דלקתיות וחילוף חומרים - ואף לעבור לדורות הבאים. המחקר פורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition.

מה בדקו החוקרים?

במסגרת המחקר נבחנו 47 עכברים, שחולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה מים רגילים, קבוצה שנייה קיבלה מים עם סוכרלוז, והשלישית מים עם סטיביה.

סוכרלוז. רק נראה תמים,צילום: Getty Images

המינונים שניתנו נועדו לשקף צריכה המקבילה לזו של בני אדם המתמודדים עםסוכרתאו השמנת יתר.

בשלב הראשון ביקשו החוקרים לבדוק האם הממתיקים מסייעים בירידה במשקל או בשיפור רגישות לאינסולין. לדבריהם, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות.

ההשפעה שנבדקה גם בדורות הבאים

בהמשך נבדקו גם דור הצאצאים הראשון והשני של אותם עכברים. החוקרים התמקדו בחמישה גנים הקשורים לחילוף חומרים בכבד ובמעי, לתגובות דלקתיות ולתפקוד מחסום המעי. במקביל נבדק גם הרכב חיידקי המעי באמצעות דגימות צואה.

לבחון מינונים והרגלי צריכה בצורה זהירה יותר,צילום: המחשה - מידג'רני

לפי תוצאות המחקר, בדור הראשון של העכברים שצרכו סוכרלוז נמצא כי צאצאים זכרים עיבדו סוכר בצורה פחות יעילה. בדור השני נמצאו רמות סוכר גבוהות יותר בצום אצל צאצאיות של עכברים שצרכו סטיביה, וכן אצל זכרים מקבוצת הסוכרלוז.

בנוסף, בשתי קבוצות הממתיקים נרשמה ירידה בכמות החיידקים המועילים במעי ופגיעה מסוימת בתפקודם. החוקרים ציינו כי ההשפעה הייתה בולטת יותר בקבוצת הסוכרלוז, שם נמצאו יותר חיידקים הקשורים לדלקת ופחות חיידקים מועילים.

מה זה אומר לבני אדם?

החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר שבוצע בעכברים, ולכן אי אפשר להסיק ממנו באופן ישיר על בני אדם. עם זאת, הם סבורים כי הממצאים מצדיקים מחקר נוסף בתחום.

צורכים ממתיקים מלאכותיים? שימו לב,צילום: Getty Images

לדברי החוקרת הראשית, ד"ר פרנסיסקה קונצ'ה צ'לומה, המטרה אינה להפחיד אלא להבין טוב יותר כיצד ממתיקים מלאכותיים משפיעים על הגוף לאורך זמן. לדבריה, ייתכן שאין צורך להפסיק לחלוטין את השימוש בהם, אלא לבחון מינונים והרגלי צריכה בצורה זהירה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר