מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת צ'ילה מעלה סימני שאלה סביב השימוש בממתיקים מלאכותיים נפוצים כמו סוכרלוז וסטיביה.
לפי הממצאים, צריכה קבועה של ממתיקים אלו עשויה להשפיע לא רק על הרכב חיידקי המעי, אלא גם על מנגנונים גנטיים הקשורים לסוכר, דלקתיות וחילוף חומרים - ואף לעבור לדורות הבאים. המחקר פורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition.
מה בדקו החוקרים?
במסגרת המחקר נבחנו 47 עכברים, שחולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה מים רגילים, קבוצה שנייה קיבלה מים עם סוכרלוז, והשלישית מים עם סטיביה.
המינונים שניתנו נועדו לשקף צריכה המקבילה לזו של בני אדם המתמודדים עם סוכרת או השמנת יתר.
בשלב הראשון ביקשו החוקרים לבדוק האם הממתיקים מסייעים בירידה במשקל או בשיפור רגישות לאינסולין. לדבריהם, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות.
ההשפעה שנבדקה גם בדורות הבאים
בהמשך נבדקו גם דור הצאצאים הראשון והשני של אותם עכברים. החוקרים התמקדו בחמישה גנים הקשורים לחילוף חומרים בכבד ובמעי, לתגובות דלקתיות ולתפקוד מחסום המעי. במקביל נבדק גם הרכב חיידקי המעי באמצעות דגימות צואה.
לפי תוצאות המחקר, בדור הראשון של העכברים שצרכו סוכרלוז נמצא כי צאצאים זכרים עיבדו סוכר בצורה פחות יעילה. בדור השני נמצאו רמות סוכר גבוהות יותר בצום אצל צאצאיות של עכברים שצרכו סטיביה, וכן אצל זכרים מקבוצת הסוכרלוז.
בנוסף, בשתי קבוצות הממתיקים נרשמה ירידה בכמות החיידקים המועילים במעי ופגיעה מסוימת בתפקודם. החוקרים ציינו כי ההשפעה הייתה בולטת יותר בקבוצת הסוכרלוז, שם נמצאו יותר חיידקים הקשורים לדלקת ופחות חיידקים מועילים.
מה זה אומר לבני אדם?
החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר שבוצע בעכברים, ולכן אי אפשר להסיק ממנו באופן ישיר על בני אדם. עם זאת, הם סבורים כי הממצאים מצדיקים מחקר נוסף בתחום.
לדברי החוקרת הראשית, ד"ר פרנסיסקה קונצ'ה צ'לומה, המטרה אינה להפחיד אלא להבין טוב יותר כיצד ממתיקים מלאכותיים משפיעים על הגוף לאורך זמן. לדבריה, ייתכן שאין צורך להפסיק לחלוטין את השימוש בהם, אלא לבחון מינונים והרגלי צריכה בצורה זהירה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו