"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענית מזון: "אלה שני המאכלים המסוכנים שאני לא אוכלת בחיים"

לדבריה, שני המאכלים הללו עלולים להוות סיכון ממשי לבריאות • "סליחה, אבל אתם הולכים לשנוא אותי"

,עודכן
0השמעה
שילוב קטלני. צילום: באמצעות Chat GPT

שנה חדשה, הרגלי אכילה חדשים? רגע לפני שאתם רצים לשנות תפריט, בין אם אתם מתחילים דיאטה בריאה ונחושים לפתוח דף חדש, ובין אם אתם נשארים נאמנים למאכלים שאתם אוהבים - ייתכן שאתם כלל לא חושבים על שאלה אחת חשובה: עד כמה האוכל שבחרתם באמת בטוח לאכילה?

לדברי מדענית מזון אחת, ישנם שני מאכלים שבפרט עלולים להוות סיכון ממשי לבריאות. בעוד שהרעלת מזון יכולה להגיע ממקורות רבים, יש מזונות שהופכים כל ארוחה למשחק של רולטה למערכת העיכול.

רוקסן סמית’, מדענית מזון ויוצרת תוכן, שיתפה בטיקטוק את שני ה־No Go שלה: נבטים חיים והמבורגרים בדרגת עשייה נא (Rare).

נבטים. לא תמימים כמו שחשבתם,צילום: איתיאל ציון

נבטים - בריאים, אבל מסוכנים

אם חשבתם לשדרג סנדוויץ’ או סלט עם נבטים, אולי כדאי שתחשבו פעמיים. מצד אחד, זרעים מונבטים אכן עשירים ברכיבים תזונתיים: ויטמינים A, C ו-K, חומצה פולית, ויטמיני B ונוגדי חמצון.

מצד שני, לדבריה של סמית’, היתרונות לא תמיד מצדיקים את הסיכון.

כל סוגי הנבטים - נבטי שעועית מונג, אלפלפה, ברוקולי או חרדל - עלולים להכיל חיידקים שמקורם במזון. חיידקים כמו סלמונלה ואי-קולי משגשגים במיוחד בסביבות חמות ולחות, בדיוק כמו תנאי הגידול של נבטים. “הם צמאים”, אומרת סמית’ בהומור, “נבטים גדלים בסביבה הכי חמה, לחה ורטובה שאפשר לדמיין”.

כאשר הנבטים אינם נשטפים או מבושלים כראוי, הם עלולים לגרום לתסמינים כמו שלשולים, הקאות וחום.

@hydroxide.1

נבטים אינם האשמים היחידים. גם ירקות עליים כהים, שנתפסים כבריאים במיוחד, עלולים לשמש קרקע פוריה לחיידקים. ירקות נוספים כמו עגבניות, בצל ואפילו הכרובית, עשויים גם הם להוות סיכון בריאותי.

המבורגר נא,צילום: גטי אימג'ס

וההמבורגר? לא נא, תודה

אבל לא רק ירקות מסוכנים. סמית’ מזהירה גם מפני המבורגרים בדרגת עשייה נא או חצי-נא - ולא רק בגלל הצלייה עצמה, אלא בגלל אופן הכנת הבשר.

חלק מנתחי הבשר עוברים תהליך שנקרא ריכוך מכני, שבו הבשר מנוקב במחטים או להבים כדי להפוך אותו לרך יותר.הבעיה?התהליך הזה עלול לדחוף חיידקים מהחלק החיצוני של הבשר אל עומקו.

הדרך הבטוחה ביותר לוודא שהחיידקים הושמדו: בישול הבשר לטמפרטורה פנימית של כ־63 מעלות צלזיוס, ולאחר מכן מנוחה של שלוש דקות.

גם המטבח עצמו מסוכן

לדברי סמית’, מקור הזיהום לא חייב להיות האוכל עצמו. “כשמטפלים במזון עתיר סיכון, כל הלחות שנושאת חיידקים יכולה לעבור גם לכלי המטבח, למשטחים, לכיור ולעוד הרבה דברים,” היא מסבירה.

ההמלצה:לשטוף היטב לא רק את הידיים, אלא גם כל משטח או כלי שבא במגע עם המזון, ולהקפיד להפריד בין בשר נא למזון מוכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר