המאכלים שממש לא כדאי להקפיא - ואלו שדווקא כן

האוכל במקפיא יכול להחזיק מעמד חודשים - אבל לא כל דבר יישאר טעים אחר כך.

האוכל שלנו יכול להתקלקל בכמה דרכים:

יש קלקול סנסורי, שפשוט אומר שהטעם או המרקם נפגעו - כמו קרקר שאיבד את הקריספיות, או יוגורט בטעם תות שכבר לא מרגיש ממש תות. יש גם קלקול פיזיקלי, שבו השכבות במזון נפרדות - למשל שוקולד שמופיע עליו ציפוי לבנבן של חמאת קקאו. בשני המקרים האלה אין שום סכנה בריאותית, רק פחות כיף לאכול.

אבל יש גם את הסוג השלישי - קלקול מיקרוביאלי, כלומר חיידקים או עובשים שהתפתחו באוכל ועלולים לגרום לקלקול קיבה. כאן כבר מדובר בסכנה אמיתית.

וזה בדיוק היתרון של הקפאה:
כל עוד האוכל היה טרי לפני ההקפאה ונשמר קפוא בלי הפשרות חוזרות, אין שום סיכוי שיתפתחו בו חיידקים או עובשים. הוא פשוט נשמר כמו שהוא.

הבעיה היחידה? המרקם והטעם.
הקפאה משנה את המבנה של המזון - בעיקר בגלל שהמים שבו מתרחבים כשהם קופאים ופוגעים בתאים. לכן, כשתפשירו את האוכל, הוא עלול להפוך לרך, סמרטוטי או פשוט פחות טעים.

אז מה כדאי לדעת לפני שדוחפים הכול למקפיא?

לא מומלץ להקפיא

אוכל מטוגן - צ’יפס, שניצלים או כל דבר מטוגן יאבדו את הפריכות ויהפכו ל"מושי".

מוצרי חלב רכים - יוגורט, שמנת חמוצה וגבינה לבנה משנים את המרקם ומקבלים תחושה גרגירית.

פירות, ירקות ועשבי תיבול טריים - המים שבתוכם פוגעים במבנה התאים, והם הופכים לרכים מדי. אם אתם מתכננים לבשל מהם מרק, ריבה או רוטב – זה דווקא מצוין.

מאכלים עמילניים - פסטה, אורז ותפוחי אדמה לא שורדים הקפאה טוב; הם מתייבשים או הופכים למרקם קמחי.

ביצים שלמות - המים שבתוכן מתרחבים בהקפאה ועלולים לסדוק את הקליפה ולהכניס חיידקים.

לעומת זאת, אפשר להקפיא בשקט:

גבינות קשות - כמו פרמזן, צ’דר וקשקבל.

אוכל מבושל - תבשילים, מרקים, קציצות וקטניות שומרים נהדר על הטעם.

פירות וירקות לבישול - בצל, גזר, תותים או עגבניות שנכנסים אחר כך לסיר או לתנור.

בסופו של דבר, כמעט כל אוכל אפשר להקפיא בבטחה - הוא לא יהפוך למסוכן. רק צריך לזכור שהשאלה היא לא אם זה בטוח, אלא אם זה עדיין יהיה טעים.