"זו הסיבה ששונאים אותנו": הישראלית שזעזעה את היפנים בגלל סושי

בסוף השבוע האחרון יוצרת התוכן הישראלית גל אזר העלתה לרשת סרטון שהצליח לעורר ויכוח נרחב כל זאת מבלי שאמרה בו מילה אחת. כל שעשתה היה לאכול סושי במסעדה ביפן, אבל במקום לאכול אותו כפי שהוא הוגש לה, אזר החליקה את היד אל התיק, שלפה קופסת פלסטיק קטנה של רוטב מהסוג שמקבלים בדרך כלל במשלוחים, שפכה את הרוטב ישירות על הסושי ואכלה אותו בהנאה.

את הסרטון ליוותה בכיתוב: "לא שכחת לארוז ליפן את הדבר היחיד שחובה לארוז" - ה"חובה" הזו הייתה הספייסי מיונז.

מהרגע שהסרטון עלה, הוא הפך לויראלי, צבר מאות אלפי צפיות ואלפי תגובות והפך למוקד של דיון סוער.

"תפסיקו לנרמל את זה. זה דוחה"

בעולם הקולינריה מה שאזר עשתה שווה ערך לסועד שיבקש קטשופ עבור סטייק פילה במסעדת מישלן - זה פשוט משהו בטעם רע שלא עושים, אך הבעיה האמיתית בסרטון של אזר, כך טענו האלפים שהגיבו לו בטיקטוק ובאינסטגרם, לא הייתה רק קולינרית. עיקרה היה הדימוי הציבורי הבעייתי שהוא מייצר לא רק על אזר עצמה אלא על ישראלים ככלל שלא פעם נתפסים כקולניים וחסרי כבוד לתרבויות מקומיות.

גולשים רבים הביעו כעס ממה שהם ראו כזלזול ופגיעה של ממש בתרבות היפנית. חלקם טענו כי מדובר במעשה מתריס ודוחה בזמן שבו הדימוי של ישראל בעולם גם ככה נמצא בשפל וזה בטח לא תורם. אחת המגיבות כתבה שהעצבים שהסרטון הזה עושה לה הם בלתי נסבלים ותהתה למה להוסיף שמן למדורת השנאה העולמית כלפינו וקראה יחד עם רבים נוספים לא לנרמל התנהגות שכזו.

מגיב אחר קבע בנחרצות שזו בדיוק הסיבה ששונאים אותנו בעולם, בזמן שגולש נוסף סיכם בציניות מרירה שויזת הכניסה של ישראלים ליפן נחסמה ברגע זה ורבים אחרים הסבירו כי ביפן פשוט לא אוכלים סושי עם מיונז ובוודאי שלא בצורה כ"כ לא מנומסת.

גולש נוסף ציין כי לו היה השף באותה מסעדה היה מעיף אותה בלי למצמץ כשאחר הוסיף שהיא תגרום ליותר מדי יפנים לרצות לעשות חרקירי עכשיו. הביקורת החריפה ביותר הגיעה מגולשת שהציגה את הזווית המקומית באופן ישיר וכתבה שבתור יפנית היא באמת הזדעזעה מהמעשה של אזר והבהירה שביפן זה אכן נחשב כאקט חסר כבוד ומעליב ברמות שגם מראה בורות מביכה על האופן בו מכינים סושי וכמה מיומנות ועבודה נדרשות לכך.

לצד הזעם, היו גם גולשים שביקשו להרגיע את המתקפה על אזר לצד אלה שטענו שאין במה שעשתה שום פסול והם היו נוהגים בדיוק כמותה. אחרים טענו שמדובר דווקא בסרטון גאוני ובהטרלה מוצלחת מאוד כשהיו גם מי שהתעקשו שאזר בחרה להעלות את הסרטון כחלק משיתוף פעולה מסחרי.

התשובה לסערה: "לא הייתה כוונה לפגוע. קחו בפרופורציה"

בשיחה עם "היום" אזר ביקשה להבהיר כי לא היה מדובר בהטרלה כפי שרבים טענו או בשיתוף פעולה מסחרי. "לא הייתה שום כוונה להטריל או לפגוע חלילה", אמרה והוסיפה כי מי שעוקב אחריה יודע שזה התוכן היומיומי שלה.

"אני יוצרת תוכן סביב אוכל ומבחינתי סושי וספייסי מיונז הולכים יחד תמיד". עוד הוסיפה כי למרות מאות הטענות על הזלזול בשף ובסועדים האחרים, במסעדה עצמה האווירה הייתה חמה וכיפית ואיש לא הרים גבה או העיר לה. "השפים והמלצרים היו מקסימים וזה לא הציק לאיש. לבסוף ביקשה להדגיש כמה היא אוהבת ומכבדת את התרבות המקומית: "אני מתה על יפן, מכבדת את התרבות שלה ומגיעה לכאן באהבה גדולה. אני מציעה לכולם לקחת את הדברים בפרופורציה".

אז מה באמת היחס של יפנים למיונז?

למרות הסערה שנוצרה והרושם שאולי התקבל ממאות התגובות על כך שמיונז הוא בבחינת טאבו בצלחת היפנית המציאות אחרת לחלוטין. יפנים לא נגד מיונז בכלל ולמעשה הם אוהבים אותו מאוד. הבעיה שלהם היא אך ורק העירוב של המיונז עם הסושי המסורתי. הסושי הקלאסי בסגנון אֵדוֹמָאִי, הוא סושי מסורתי מבוסס על דגים טריים ומינימליזם ומוכן על ידי שף מומחה המכונה אִיטָאמָאֶה המשקיע שנים כדי להגיע לאיזון המדויק בין הטמפרטורה והחמיצות של האורז המתובל המכונה שָׁארִי לבין נתח הדג.

מיונז חריף הוא רוטב סמיך ורווי שומן שעוטף את הלשון ומוחק את הטעמים העדינים האלה. מעבר לכך, ההיסטוריה של הרוטב הזה בעייתית: הרולים של הספייסי מיונז הומצאו בארצות הברית בשנות ה-80 במטרה להסוות את הטעם והריח של שאריות דגים שלא היו מספיק טריות. עבור שף יפני שמגיש חומר גלם עילאי השימוש ברוטב כזה מול עיניו נתפס כעלבון ישיר המצהיר שהדג שלו אינו איכותי מספיק.

מחוץ לעולם הסושי המיונז המקומי ביפן המוכר כמיונז קְיוּפִּי נפוץ במיוחד. בניגוד למיונז המערבי הרגיל שמיוצר מביצים שלמות וחומץ לבן פשוט, הקיופי מיוצר אך ורק מחלמונים מה שמעניק לו מרקם קרמי עשיר וצבע צהבהב, בשילוב חומץ אורז עדין ונגיעה של מונוסודיום גלוטמט המעניק לו טעם אוּמָאמִי -  הטעם החמישי.

אם אתם בכל זאת רוצים להכין אותו בבית, כל מה שצריך זה לערבב חצי כוס מיונז (עדיף קיופי יפני, אבל גם מיונז איכותי רגיל יעבוד) עם שתי כפות רוטב סְרִירָאצָ'ה, כפית אחת של מיץ לימון סחוט או חומץ אורז בשביל לאזן את השומניות וחצי כפית של שמן שומשום קלוי שמוסיפה עומק ארומטי. טורפים הכל בקערה קטנה עד לקבלת מרקם חלק וצבע ורדרד כתמתם אחיד. שומרים במקרר ומקפידים להשאיר אותו שם כשיוצאים למסעדה.