"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
5 רשתות בתי קפה שהחזיקו עשרות סניפים - ונמחקו מהמפה
לפני עידן חלב השיבולת שועל וההפוך לדרך: נזכרנו במוסדות שהיו נחשבים לאימפריות - והיום קשה למצוא להן זכר • כמה מהם אתם זוכרים?
קפולסקי. אגדה מקומית שנסגרה ב-2014. צילום: עמי שומן

5 רשתות בתי קפה שהחזיקו עשרות סניפים - ונמחקו מהמפה

לפני עידן חלב השיבולת שועל וההפוך לדרך: נזכרנו במוסדות שהיו נחשבים לאימפריות - והיום קשה למצוא להן זכר • כמה מהם אתם זוכרים?

סתיו טבוך
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ענףבתי הקפההישראלי ידע לאורך השנים תהפוכות רבות. השינוי בטעמו של הצרכן המקומי, המעבר לבתי קפה שכונתיים והתחרות העזה מול הרשתות המודרניות עשו את שלהם.ריכזנו את סיפוריהן של הרשתות שפעם לא יכולנו לדמיין את המרחב הציבורי בלעדיהן, והיום נותרו רק כזיכרון רחוק.

קפולסקי

בשנות ה-80 וה-90, אין ישראלי שלא חגג יום הולדת או אירוע מיוחד מול ויטרינת עוגות הראווה של רשת "קפולסקי". האימפריה המשפחתית הציעה חוויה אירופאית מפוארת עם עוגות היער השחור, סברינות וקרמשניט, שהפכו במהרה לסמל סטטוס מקומי בכל עיר מרכזית.

עם השנים, פתיחת השוק לתחרות והתפתחות רשתות האספרסו-בר המודרניות דחקו את המותג הנוסטלגי הצידה.הרשת נסגרה בשנת 2014 לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. עם זאת, בסוף שנת 2018 המותג נרכש, קם לתחייה והרשת נפתחה מחדש במתכונת מחודשת.

מבלים בקפה קפולסקי ברחובות. שנייה משמאל: דינה שלו, הבת של הפלדמנים, צילום: יח"צ (ארכיון)

אפרופו

רשת "אפרופו" הייתה החלוצה הבלתי מעורערת של בתי הקפה בתוך הקניונים הממוזגים של שנות ה-90. היא הביאה לקהל המקומי את בשורת הטרנד האסייתי-לייט, ועיצבה מחדש את הרגלי הבילוי של משפחות ושל בני נוער רבים שחיפשו מקום מפגש קבוע.

סימן ההיכר המפורסם ביותר של הרשת היה "הסלט הסיני" האייקוני עם אטריות הטיגון הפריכות מלמעלה. עם השינוי בטעם המקומי ועלייתן של מסעדות אסייתיות אותנטיות, הרשת דעכה בהדרגה עד שהסניף האחרון נסגר והותיר בעיקר זיכרונות נוסטלגיים.

יטבתה בעיר

מסעדות הענק של "יטבתה בעיר" היוו את הגרסה העירונית לחוויית האירוח הקיבוצי הדרומי בלב הכרך העירוני. הסניף המפורסם בטיילת תל אביב משך אליו המונים מדי סוף שבוע בזכות תפריט חלבי עמוס בפחמימות, מגדלי גלידה ענקיים וקנקני שוקו קרירים.

הקונספט של מנות ענק באווירה משפחתית רועשת לא שרד את המעבר למטבח מודרני ובריא יותר. בשנת 2015 נסגר הסניף האחרון של הרשת בטיילת תל אביב.

פרסומת של יטבתה בעיר. מחירים של פעם, צילום: עמוד הפייסבוק של יטבתה בעיר

קפה סגפרדו

המותג האיטלקי הבינלאומי "סגפרדו" (Segafredo) החדיר לישראל את תרבות ה"אספרסו בר" המהירה והאירופאית בשלהי שנות ה-90. הרשת התמקמה בנקודות אסטרטגיות ובמתחמי הייטק, והציעה קפאין חזק ואיכותי לצד כריכים מוקפדים בלחם ג'בטה חם.

אולם, התחרות העזה מול רשתות מקומיות קשוחות שהציעו חוויית ישיבה ממושכת יותר הובילה לצמצום הדרגתי של הנוכחות שלה בארץ עדלסגירת הסניף האחרון בתל אביב בחודש דצמבר האחרון.

אגדה תל אביבית. סגפרדו, צילום: פייסבוק סגפרדו

קפה הלל

רשת "קפה הלל" הוקמה בשלהי שנות ה-90 ברחוב הלל בירושלים, והביאה עמה בשורה של קפה איטלקי משובח באווירה ירושלמית אינטימית ואיכותית. הרשת זכתה להצלחה מהירה, הקימה עשרות סניפים בפריסה ארצית והפכה לאחד ממותגי הקפה המוכרים והיוקרתיים במדינה.

במהלך שנות פעילותה חוותה הרשת גם טרגדיה לאומית קשה, כאשר סניף הדגל שלה בירושלים נפגע בפיגוע התאבדות קטלני. למרות הניסיונות לשמר את מעמדה הייחודי, התחרות המהירה והאגרסיבית בענף בתי הקפה פגעה ברווחיותה לאורך השנים.

הקשיים הכלכליים והשינויים הדינמיים בשוק המקומי הובילו לצמצום הדרגתי של סניפיה, למכירת המותג ולשינויי בעלות חוזרים, עד שבסופו של דבר נעלמה כמעט לחלוטין.

הפיגוע בקפה הלל בירושלים בשנת 2003, צילום: GettyImages
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...