"המלצר אמר שלא נעבור את המינימום": הרשת מתפוצצת מהטרנד הוויראלי הזה

בטח כבר נתקלתם בטרנד הוויראלי שמטשטש את הגבול בין חוויה להגזמה • בעידן שבו ארוחה שלא תועדה בעצם לא התקיימה, מסעדות יוקרה מאמצות מינימום הזמנה גבוה במיוחד כחלק מהחוויה – והסועדים משתפים פעולה בהתלהבות

המלצר אמר שלא נעבור את המינימום. אז אמר. צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

זה מתחיל בסטורי נוצץ, ממשיך לסרטון טיקטוק עם מוזיקה טרנדית, ונגמר בחשבון עוצר נשימה. הטרנד ששוטף את הרשת "המלצר אמר שלא נצליח לעבור את המינימום” מוצג כהישג חברתי קטן, אבל בפועל הוא משקף משהו עמוק יותר, שינוי בדרך שבה אנחנו צורכים אוכל, חוויה ויוקרה.

הסצנה מוכרת, תאורה עמומה במסעדה, מוזיקה רועשת ומלצר שמבהיר כבר בהתחלה "יש מינימום 450 שקלים לאדם”. במקום לקום וללכת, נשלפים הטלפונים. לא מתוך כעס, אלא מתוך סקרנות. זה כבר לא רק חשבון, אלא סיפור. כזה שמתחיל על השולחן ונגמר בפיד.

ב"פופה" של השף אביב משה נדמה שהלקוחות לא באים רק בשביל לאכול, אלא בעיקר לצלם. כאן, המעבר לכשרות רק חיזק את המעמד של המקום כחובה עבור מי שרוצה לראות ולהיראות, והמחירים משקפים בדיוק את זה.

ב"פופה" הדיבור על מינימום לסועד הוא כמעט מיותר. כשהתפריט מציע חוויה שמתחילה בקובנה מעוצבת ב-48 שקלים, סלט חסות ב-90 שקלים ומגיע עד לנתחי פרימיום כמו אנטריקוט שנמכר לפי משקל ויכול להגיע בקלות לאזור ה-400 שקלים למנה.

ב"קומראן" של השף מושיק רוט נדמה שהאוכל הוא חלק מחבילה רחבה יותר. פסטה ב-240 שקלים, קינוחים שנושקים ל-100 שקלים וכוס יין במחיר של ארוחה שלמה. המינימום כאן הוא לא אתגר, אלא חלק מהקונספט.

השאלה היא לא רק כמה זה עולה, אלא מה מקבלים בתמורה. חומרי הגלם לא מבקשים להמציא את המטבח מחדש, אבל כן מציעים מופעי אש, רקדניות ואווירת מיקונוס. האוכל הוא חלק מהחוויה, לא בהכרח המרכז שלה. והסרטונים ברשת? הם ההמשך הטבעי של הערב.

האוכל הוא שחקן חשוב, אבל לא בלעדי

הביטוי "המלצר אמר שלא נעבור את המינימום" הפך לחלק מהשיח, אבל בפועל, קשה באמת לא לעבור. לא כי רוצים לנצח, אלא כי זה המבנה של הערב.

בעידן שבו חוויה שלא תועדה כמעט לא התקיימה, חלק מהמסעדות כבר לא מתפקדות רק כמקומות אוכל אלא כסטים לחיים עצמם. האוכל הוא שחקן חשוב, אבל לא בלעדי. החוויה, האווירה והנראות הן חלק בלתי נפרד מהמחיר.

המינימום הגבוה מסמן לקהל למה לצפות וגם למי המקום מיועד. ומי שנכנס, יודע שהוא משלם לא רק על המנה, אלא על הסיפור שהוא יוצא איתו. אז מי באמת ניצח? כנראה שכולם. המסעדה סיפקה את הסחורה, והלקוח קיבל בדיוק את הלייקים שהוא היה מוכן לשלם עבורם.

ממנהלת "פופה" נמסר: "ראינו את הטרנד, את הסרטונים ואת השיח ובאמת מבינים מאיפה זה מגיע. אנשים יוצאים לבלות, רוצים ליהנות וגם להרגיש שקיבלו תמורה, וזה הכי לגיטימי בעולם. ב'פופה' אנחנו מסתכלים על ערב במסעדה כחוויה שלמה. זה לא רק מה שמוגש לצלחת, אלא כל מה שקורה מסביב אוכל שף מוקפד, חומרי גלם איכותיים, שירות אישי, עיצוב, אווירה, ומופעים חיים שמרימים את האנרגיה והופכים את הערב למשהו שאנשים זוכרים. בנוסף, אנחנו מסעדת שף כשרה, עם הקפדה מלאה על סטנדרטים גבוהים וזה חלק בלתי נפרד מהעשייה שלנו ומהערכים שלנו. יש אורחים שמגיעים לארוחה מוקדמת, רגועה ואינטימית, ויש כאלה שבאים לחגוג אירוע שלם לתוך הלילה וכל שולחן בוחר את החוויה שמתאימה לו, וגם החשבון נראה בהתאם. אנחנו אף פעם לא רואים בזה רק ‘מחיר לראש’, אלא ערב שלם של אוכל, תרבות, מוזיקה ואנשים".

"חשוב לנו גם לשים דברים בפרופורציה במקרה הספציפי שעלה ברשת, אותה אורחת בחרה להשאיר 12% שירות, מה שמראה שחוויית השירות הייתה טובה בעיניה. בנוסף, לאורך כל השבוע, כולל תחילת השבוע ובשעות הישיבה הראשונות, אין אצלנו מינימום הזמנה כך שאפשר לגמרי להגיע, לשבת, ליהנות מהאווירה ומהאוכל, גם בסכומים נגישים יותר, אפילו סביב 100 שקלים לאדם, בהתאם לבחירה האישית. אנחנו מאוד אוהבים את השיח עם הקהל, גם כשהוא ביקורתי כי בסוף זה מראה שאנשים אכפתיים ומעורבים. מבחינתנו, הכי חשוב שכל מי שמגיע ירגיש שקיבל הרבה יותר מארוחה שקיבל חוויה, יחס, ואווירה שאין בעוד מקום".

במסעדת "קומראן" בחרו לא להגיב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר