מבחן הסמבוסק: מה להזמין ועל מה לדלג בסניף החדש של אבולעפיה?

רשת המאפיות האייקונית, אבולעפיה, פתחה ביום חמישי שעבר את הסניף עם אולי המיקום הכי חכם שלה עד היום, ממש ליד היכל מנורה. אם אתם יוצאים ממשחק יורוליג, מופע של אושר כהן או כל אירוע שמסתיים ברעב פתאומי זה בדיוק המקום לאכילת בצק מנחם.

יצאנו לבדוק בשבילכם מה באמת שווה במאפייה החדשה של הרשת, ומה שונה כאן לעומת שאר הסניפים, חוץ מהלוקיישן המתבקש.

הלכנו על הבייסיקס: סמבוסק פיצה, סמבוסק גבינות וזעתר, ביצייה (פיתה ביצה) וסמבוסק עם סביח.

הגו טו והאובייס: סמבוסק הפיצה. הפיצה היה הכי טעים, חם, עם רסק עגבניות ועם המון המון גבינה צהובה, כמו בכל סניף זאת הסמבוסק הכי נמכרת וטעימה, כי אין מה לעשות - אין כמו פיצה.

אז כן, ממש ליד אבולעפיה יש את הפיצרייה פאפא גונס, שם מגש אישי עולה קצת יותר מהסמבוסק אבל לוקח הרבה יותר זמן להכנה.

לעומת סמבוסק הפיצה, סמבוסק הגבינות עם הזעתר היה מלוח מדי. כמות הזעתר הרגישה כאילו יכולה להספיק לכמה סלטים ים-תיכוניים, והגבינה הבולגרית רק חיזקה את המליחות במקום לאזן אותה.

פיתה ביצה, היא לגמרי מנה שתספק את הילד שנגרר למשחק, אבל לחך של מבוגר זה כבר פחות עובד. יבשה, לא מרגשת, ובשביל 20 שקלים לא בטוח שזו הבחירה הנכונה מהתפריט.

לגבי הסמבוסק סביח, חד משמעית, סביח אוכלים רק בפיתה. אבל אם כבר אתם באבולעפיה, סמבוסק סביח זו מנה לגמרי מספקת ומשביעה. כל התוספות הקלאסיות מגיעות ממקרר הסלטים של המקום, ולאותו הרגע זאת בחירה נכונה.

למאנץ’ ולקינוח לקחנו גם מבחר מהבקלוואות, מתוק, דביק, בדיוק מה שצריך בסוף. גם קרם הבוואריה היה טעים מאוד והחזיר לטעם של פעם.

מעבר לבצקים, אי אפשר להתעלם מהאווירה. למרות העומס הצפוי אחרי אירועים בהיכל, השירות בסניף מתוקתק, מה שחוסך את התסכול שבהמתנה ארוכה לרעבים שבינינו. חשוב לציין שהמקום מחזיק בתעודת כשרות מה שהופך אותו לפתרון מושלם גם לשומרי המסורת שחוזרים מהמשחק.

יש מעט שולחנות עמידה בחוץ, אבל האמת היא שהכי כיף פשוט לקחת את הסמבוסק ולהתיישב על המדרכה ולהרגיש לרגע את הווייב של יפו בדרום תל אביב.

בסופו של דבר, המחיר לגמרי שווה את התמורה. אם אתם מחפשים משהו מהיר, זול וקרוב ליציאה או רגע לאכול משהו עד שהחניון מתרוקן, אבולעפיה היא לגמרי הכתובת.