על הפיכתו של רחוב נחלת בנימין לרחוב הכי לוהט בסצנת הקולינריה התל אביבית, דיווחנו כאן לא פעם בתקופה האחרונה. אם זאת טיפסי טונה הכיפית, ברבור המעולה, רדלר של מושיקו גמליאלי שממשיכה לתת בראש, מנטנטן ששומרת על יציבות, AKA והרשימה ממשיכה.
המצטרפת הטרייה לרשימה המכובדת הזאת, היא "בר פרדיסו" שאם לשפוט לפי השבועיים הקצרים שבהם היא פועלת, היא עומדת להפוך לשחקן משמעותי במיוחד, ברחוב ההומה.
"בר פרדיסו" היא הפרויקט החדש של השפית המוכשרת דנה-לי ברמן, בשיתוף פעולה עם קבוצת יזמים, המוכרים מכמה מהמקומות הבולטים בעיר. את הרזומה של ברמן, יודע לדקלם כל פודי תל אביבי, אבל למען מי שלא בקיא בפרטים, נספר כי היא עבדה בפרונטו תחת השף דיוויד פרנקל, לאחר מכן בבר א וין, והפרויקט העצמאי האחרון שלה היה "גן השקמים" בחצר האחורית של כיכר הבימה, שאמנם זכה לאהבת הקהל, אך נסגר לאחר מספר חודשי פעילות.
לבר פרדיסו, שתפס את מקומו של בר שפגט המיתולוגי שפעל במקום יותר מעשור, מביאה ברמן את המומחיות שלה במטבח איטלקי, עם תפריט איטלקי קלאסי ואלגנטי, השומר על נאמנות למקור, עם טעמים פשוטים, חומרי גלם נהדרים ולא מעט כישרון ויצירתיות.
העיצוב מזמין ושובה לב, מעשה ידיהם של בני הזוג דרור וטל שר ממשרד sight specific ("הסלון", "פורט סעיד ניו-יורק", "נינה ניו-יורק", "קפה מיראז'"). המעצבים שמרו על הטריבונות שאפיינו את המקום שהיה כאן קודם, הן עוצבו עם הרבה צמחייה ושילוב חכם של צבעי שחור-לבן. בתהליך עבודה אינטואיטיבי ששם דגש על מגע יד וחוסר שלמות מכוונת, משולבים במקום ישן וחדש, תוך שימוש בחומרים טבעיים חמים כמו עץ וטיח קרמי אדמתי.
יש ספות נוחות לישיבה, אידיאליות לקבוצות גדולות, לא מעט מקומות ישיבה בחוץ, שם הרחוב מרגיש בערב כמו פסאז' אירופאי עם חhספוס תל אביבי, ויש גם מקומות ישיבה פנימיים לזוגות ושולחנות של עד ארבעה אנשים. המטבח פתוח בחלקו, מכוסה בשיש ירוק, המוסיף לצבעוניות הבלתי שגרתית של המקום. אמנם כשנכחנו כאן, ברמן עצמה לא הייתה, אך את מקומה מילאו בצורה נפלאה שלוש טבחיות. כמה כיף ומרענן לראות מטבח נשי נהדר.
התפריט נגיש, ברור מאוד ונוח מאוד להתמצאות, בעיקר לאוהבי המטבח האיטלקי, שימצאו כאן את כל הקלאסיקות המתבקשות. הוא מחולק לשישה חלקים – צלחות קרות, סלטים, פסטות, מטוגנים וצלחות חמות, בכל אחת מהקטגוריות בין שתיים לחמש מנות.
אגף הפסטות למשל מציע ארבע מנות בלבד – קרבונרה (74 שקלים), העשויה בדיוק לפי המתכון האיטלקי הקלאסי, אסאססינה (67 שקלים) - ספגטי ברוטב עגבניות חריף, "חרוכה ופריכה", כך על-פי התפריט, לימונה (68 שקלים) – ספגטי חמאת לימון, וטורטליני גבינות (65 שקלים) ברוטב חמאה, קייל, מרווה ופרמזן. בעת ביקורנו במקום, מנת הטורטליני הייתה חסרה, אך את מקומה תפסה מנת רביולי גבינות (70 שקלים) ברוטב חמאה ולפת. לזכות המקום ייאמר שמחירי הפסטה הוגנים וסבירים, כן נגיד, שהיינו שמחים לעוד אופציה או שתיים של פסטות בתפריט.
פתחנו מאגף הראשונות עם פוקאצ'ה, המגיעה לצד חמאה מוקפצת ומעליה בלסמי מיושן (25 שקלים). נהיה חייבים לתת פה מילה לגבי זה. אמנם היא נראתה שרופה מעט במבט ראשון, אבל היא הייתה נהדרת עם מעטה קריספי ורכות ממכרת מבפנים. עם זאת, קיבלנו חתיכה די קטנה ממנה. לזכות המלצרית ייאמר, שהיא ניסתה מיוזמתה, עוד בשלב ההזמנה, לתאר לנו את גודלה (שלא מצוין בתפריט), כנראה מתוך ניסיון עם שולחנות קודמים שהופתעו מהגודל שלה. בר פרדיסו לא המציאו את השיטה, נתקלנו בזה לאחרונה לא פעם במסעדות תל אביביות. זה מחיר שהוא על גבול המעליב על חתיכת פוקצ'ה קטנה, שלא הספיקה אפילו ללוות את מנת הקרודו דג שהזמנו לצידה.
כאמור,לצד הפוקאצ'ה הזמנו קרודו (72 שקלים) – סשימי דג ים (במקרה שלנו זה היה המאצ'י), לצד סלסה ירוקה וקרם פרש מעושן. מנת פתיחה עדינה ומהנה, דג טרי וטוב, בליווי טעים.
עוד דגמנו מאותו אגף את הוויטלו טונאטו (66 שקלים), נתח וייסבראטן המוגש קר, ברוטב איולי טונאטו. גם כאן הביצוע היה פשוט ונהדר, כזה שנותן לחומר הגלם את הכבוד הראוי לו, המנה נדיבה בגודלה, ורוטב האיולי ליווה בנעימים אך לא השתלט. קלאסיקה איטלקית במיטבה.
אגף המטוגנים מציע שלוש אופציות: לזנייה מטוגנת (52 שקלים)– דפי פסטה טרים, תבשיל ירוקים וגבינת סלג'יו, זוקיני פריטי (45 שקלים) וארנצ'יני אללה וודקה (46 שקלים), הממולא בריזוטו עגבניות שמבושל עם וודקה. בחרנו לנסות את הקלאסיקה – ארנצ'יני, המגיע בשתי יחידות. זה היה ביס מעולה, עם כדורים חמים שיצאו באותו רגע מטיגון עם מילוי לוהט, וגבינה נמתחת. גילטי פלז'ר במיטבו. לא נשקר, שבדיעבד חשנו החמצה קלה שלא ניסינו את דפי הלזניה המטוגנים, שנראו מעולה מהצצה בשולחנות הסמוכים, אבל יש בשביל מה לחזור.
מאגף הפסטות דגמנו את מנת הרביולי (במקום הטורטליני שהיה חסר) שהייתה מוצלחת במיוחד. כיסוני הפסטה העשויים בעבודת יד, היו במידת העשייה הנכונה, המילוי והרוטב התמזגו ליופי של מנה, כזאת שבהחלט שווה לחזור בשבילה.
כמה מילים על הדרינקים. את תפריט המשקאות רקח זיו אדלשטיין, והוא מציג קו מינימליסטי איטלקי, שמאדיר את תרבות ומסורת האלכוהול של ארץ המגף. הדבר בא לידי ביטוי בחמש קטגוריות של קוקטיילים קלילים - נגרוני, שפריצים, מרטיני, קוקטיילים מבוססי קפה ודייזי. אנחנו בחרנו בשני קוקטיילים מאגף השפריצים - הוגו שפריץ (49 שקלים), שעשוי מסמבוק, פרוסקו, סודה ונענע, שהיה כיפי, קליל ונהדר, ובליני (49 שקלים) העשוי מליקר אפרסק ופרוסקו, שהיה מוצלח מאוד גם הוא. בהחלט נדבך שמוסיף לאווירה הנעימה והמשוחררת במקום.
אגף הקינוחים מציע שלוש אופציות – טירמיסו (48 שקלים), פנקוטה ריוויון (43 שקלים) וטארט שוקולד מריר עם קרמל מלוח (43 שקלים). אך מבחינתנו לא הייתה באמת התלבטות, בטח אחרי שראינו את מגירת הטירמיסו, כמיטב הטרנד, שממנה הוא יוצא. זה אכן היה טירמיסו נהדר כזה שאולי נראה גדול מדי לזוג במבט ראשון אך נטרף דקה אח"כ, בזכות מרקם אווירי וביצוע מדויק.
תל אביב הייתה זקוקה ל"בר פרדיסו" - מסעדה איטלקית כיפית ופשוטה, עם אוכל שלא מנסה להתחכם יתר על המידה, שמשקיע בחומרי הגלם, עושה כבוד למטבח הנהדר והאהוב הזה, באווירה נינוחה ובמחירים סבירים (כן, סלחנו לכם על הפוקאצ'ה, אבל בחייאת תגדילו אותה קצת). ללא ספק מקום שנחזור אליו.
בר פרדיסו
נחלת בנימין 43, תל-אביב
שני - שבת: 18:00-23:30
לא כשר
