"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים גילו: זאת הדרך הנכונה להכין קאצ'ו א פפה

צוות חוקרים הוציא דו"ח מיוחד שמפרט איך מגיעים למרקם המושלם של הרוטב הקלאסי • יש מתכון ויש בו חומר גלם מפתיע

,עודכן
0השמעה
קאצ'ו א פפה. צילום: Getty Images

הכנתצלחת פסטהמושלמת היא ללא ספק אמנות. עם זאת, כפי שגילתה לאחרונה קבוצת חוקרים, ייצור הצלחת האידאלית הזו דורש גם הרבה מדע.

בסוף חודש דצמבר האחרון, חוקרים איטלקיים ממכון מקס פלנק לפיזיקה של מערכות מורכבות, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה והמכון למדע וטכנולוגיה באוסטריה, שיתפו פעולה בדו"ח המתאר כיצד ליצור באופן מדעי את הצלחת המושלמת של קאצ'ו א פפה.

המדע חקר,צילום: freepik

החוקרים הסבירו כי המנה, שלפי ההערכה נוצרה לראשונה על ידי רועים שהשתמשו בגבינת צאן טרייה, מורכבת היום בדרך כלל מאטריות טונרלי או ספגטי ברוטב הבנוי מגבינת פקורינו, פלפל ומים מועשרים בעמילן. "למרות רשימת המרכיבים הפשוטה שלו, השגת המרקם והקרמיות המושלמים של הרוטב יכולה להיות מאתגרת", ציינו המחברים בדו"ח שלהם.

השלב העדין ביותר, הם מציינים, הוא ערבוב המים המועשרים בעמילן עם גבינה מגוררת. הם מצאו שאסטרטגיה חיונית היא "לחכות לפני ערבוב המים והגבינה, כדי לתת למים להתקרר. הסיבה לכך היא שבטמפרטורות גבוהות, חלבוני גבינה יכולים ליצור גושים או פשוט להצטבר - ולהרוס את הרוטב". במילים פשוטות יותר, אם המים חמים מדי כשאתם מוסיפים אותם לגבינה, אז אתם עלולים לקבל רוטב גושי או גרגירי.

קאצ'ו א פפה,צילום: יח"צ

מתברר שריכוז העמילן של המים הוא גורם מפתח בהבטחת מרקם הרוטב, שם נכנס המרכיב המפתיע: עמילן תירס. "לריכוז העמילן תפקיד מכריע בשמירה על הרוטב קרמי וחלק. אם תכולת העמילן נמוכה מאחוז אחד ממשקל הגבינה, הרוטב נוטה להיפרד לגושים לא נעימים. מצד שני, ארבעה אחוזי עמילן ומעלה, יהפכו את הרוטב לנוקשה כשהוא מתקרר. הטווח האידאלי, כפי שאושר על ידי בדיקות הטעם והמרקם, נע בין שניים לשלושה אחוזים, מה שמבטיח יציבות ומרקם נעים", כך לפי המחקר.

למרבה המזל, המדענים סיפקו גם מתכון לשתי מנות. הצטיידו ב-240 גרם פסטה ו-160 גרם גבינה. כדי לקבל רוטב משיי, תכולת העמילן צריכה לעמוד על ארבעה גרם. עם זאת, מי הפסטה לבדם אינם מכילים מספיק עמילן כדי לייצב את הרוטב בצורה יעילה. החוקרים מציעים להיעזר בעמילן תירס או תפוחי אדמה, ולמוסס אותם בארבע כפות מים.

רק עד שהיא אל דנטה,צילום: איתיאל ציון

מחממים את המים והאבקה על אש נמוכה, עד שהיא הופכת לצלולה. לאחר מכן, מצננים את הנוזל ומשלבים אותו עם הגבינה. החלפת מי הפסטה בתמיסת עמילן היא חריגה נועזת מהמסורת, אבל אם היא מניבה את מנת הקאצ'ו א פפה המושלמת - אנחנו מוכנים לנסות.

ואם חורגים מהמסורת, אז עד הסוף: החוקרים הציעו לוותר על גירוד הגבינה ולטחון אותה בבלנדר עם מי העמילן. לאחר שהפסטה מתבשלת עד לרמת אל דנטה מסננים אותה ומערבבים עם הרוטב. אפשר לתקן את הסמיכות עם מעט מי פסטה. ומתקנים את הסמיכות עם מעט מי פסטה שמורים לפי הצורך.

ואם כבר חורגים ממוסכמות - מכירם את המתכון לקאצ'ו א פפה מאטריות ראמן?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר