"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העם דורש סושי: מחסור באורז מזעזע את יפן

זהו אחד המרכיבים המרכזיים והחשובים במטבח היפני, אבל מאגריו במדינה האסייתית הולכים ומצטמצמים • התופעה הפכה להיות כל כך חמורה ומורגשת, עד שהתקשורת המקומית אפילו העניקה לה שם מיוחד

,עודכן
0השמעה
סושי. צילום: GettyImages

מזה זמן מה שיפן סובלת ממחסור חמור באורז, שהוא כידוע אחד המרכיבים המרכזיים והחשובים ביותר - אם לא החשוב מכולם – בתפריט של תושבי המדינה האסייתית.סושי, דונבורי, אוניגירי, מוצ'י, אטריות אורז, סאקה ועוד מטעמים רבים, טובים ומנחמים שהיפנים נוהגים לאכול לארוחת בוקר, צהריים וערב - כולם מבוססים על הדגן האהוב והנפוץ, שהיפני הממוצע ככל הנראה לא יצליח לדמיין את עצמו חי בלעדיו. רגע, אמרנו "נפוץ"? אז נכון לקיץ הנוכחי - נפוץ הרבה פחות.

בחודשים האחרונים, כך מדווחים בתקשורת היפנית, מאגרי האורז במדינה הולכים ומצטמצמים. למשל, ספקית אורז מובילה ממחוז ניאיגטה - אחד מאזורי גידול האורז המובילים ביפן - הודיעה לאחרונה כי יש לה במלאי 10 טון אורז בלבד, כאשר בימים כתיקונם היא מחזיקה במלאי של 240 טון.

בנוסף, חנויות רבות ברחבי יפן הגבילו את כמות האורז שלקוח רשאי לרכוש לשקית אחת, ואילו מלאי האורז בחנויות אחרות כבר אזל לגמרי. התופעה הפכה להיות כל כך חמורה ומורגשת, עד שהתקשורת המקומית אפילו העניקה לה שם: "מהומות האורז של ראיווה" (ראיווה היא תקופת השנים הנוכחית ביפן, שהחלה ב-2019 עם הכתרת הקיסר המכהן, נארוהיטו).

חנויות רבות ברחבי יפן הגבילו את כמות האורז שלקוח רשאי לרכוש,צילום: Getty Images

האם תיירים הם שמחסלים את היבול?

נכון, הציבור אמנם לא מתפרע ברחובות כי גמרו לו את הניגירי, אבל זה לא צחוק: המחסור באורז באמת משפיע על היפנים, ומתבטא גם בחוסר יציבות במניות של יצרניות וספקיות אורז. כאן נשאלת השאלה מה גורם למחסור הזה, והתשובה מעט מורכבת.

קודם כל, הקיץ הקודם ביפן היה חם וקשה במיוחד, מה שפגע ביבולי האורז ולמעשה הקטין אותם. חקלאים יפנים רבים סבורים כי מדובר בהשפעתה של ההתחממות הגלובלית, אבל זה רק חלק אחד בסיפור: אם תשאלו את המקומיים מי עוד אשם במחדל הזה - סביר להניח שחלקם יפנו אצבע כלפי התיירים הזללנים שפוקדים את יפן הרבה יותר מבעבר. מטבע הין נמצא בשפל של יותר מ-30 שנה - מה שהופך חופשה ביפן להרבה יותר משתלמת עבור תיירים מערביים. אלה נוהרים לארץ השמש העולה בהמוניהם, במיוחד לאחר תקופת הקורונה.

שדה אורז,צילום: GettyImages

ין חלש משמעו מחירים נמוכים יותר כשהם מומרים לדולר וליורו (וגם לשקלים, לצורך העניין), וזה אומר הרבה יותר סושי בפחות כסף. התיירים כמובן מבסוטים, אבל המקומיים - שנאלצים להסתפק בשקית אורז אחת ללקוח בעת שהגאי-ג'ינים (זרים) זוללים בהנאה - הרבה פחות מרוצים.

בנוסף, יש מומחים הטוענים כי גם ממשלת יפן אשמה במחסור, שכן משרד החקלאות המקומי מעודד חקלאים לגדל יותר צמחים שמתאימים למספוא (שם כולל לכל סוגי הירק והגרעינים שבהם מזינים בהמות), דוגמת חיטה, תירס וסויה, על חשבון אורז.

אז מה הפתרון? ובכן, כרגע העיניים נשואות לסתיו, עונת קציר האורז. הסברה היא שהקיץ הנוכחי קל יותר מקודמו, ולכן, כך מסתמן, יבולי האורז הקרובים יהיו גדולים יותר, כאשר במקביל גם הממשלה צפויה להתעשת. עם זאת, זה עדיין לא פותר את בעיית התיירים מבושמי הסושי. תעבירו את הוואסאבי בבקשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר