חוגגים את יום הכשרות – למה בעצם אוכלים כשר?

היום מצוין ברחבי העולם (או, אם נודה על האמת, בעיקר בארה"ב ובישראל) "יום הכשרות העולמי" הראשון – יוזמה של מכון הכשרות של אמריקה (Kosher Institute of America), מוסד שהוקם ע"י הרב נתן דובין ב-2019 ומטרתו לקדם סטנדרטים אחידים של כשרות ברחבי העולם דובר האנגלית. לפי האתר הרשמי של ה"חג" המוזר הזה, הוא אמור להיות הזדמנות לדבר על כשרות כמעין חותמת של סטנדרטים בריאותיים בייצור מזון, אבל גם שיחות כלליות יותר על הסיבות לשמור כשרות.

ומה בעצם הסיבות הללו? לאורך ההיסטוריה ניסו לא מעט אנשים למצוא הסברים ונימוקים הגיוניים-מדעיים לחוקי הכשרות היהודיים. בפסקאות הבאות ננסה לבחון את הטענות הללו.

הרמב"ם: האב המייסד של הגישה הרציונלית

כבר במאה ה-12 טען הרמב"ם ב"מורה נבוכים" (חלק ג’ סימן מ"ח) שלמצוות הכשרות יש טעמים רציונליים. לדבריו, בשר החזיר, למשל, “לח יותר מן הראוי ורבה בו הפסולת”, ואילו שומן בהמות המותרות באכילה ממלא את הקיבה ומפריע לעיכול (“וכן חלבי הקרביים משביעים ומקלקלים את העיכול ומולידים דם קר וצמיגי”).

הרמב"ם לא היה היחיד – רבנים ופרשנים רבים לאורך הדורות, עוד מימי התלמוד והלאה, חיפשו הסברים הגיוניים למצוות, מתוך אמונה שכל מצווה שהצטווינו בתורה יש לה טעם.

מנגד, אחרים, וביניהם רש"י, דווקא התנגדו לגישה הזו. לשיטתם, חיפוש טעמים למצוות מפחית מערכן – הציות צריך לנבוע מאמונה, לא מהבנה.

טריכינוזיס: הטענה המפורסמת ביותר

הסבר פופולרי לאיסור על אכילת חיות כמו חזיר קושר אותו לטריכינוזיס (שערנת) – מחלה טפילית שנגרמת מתולעי טריכינלה החיות בבשר חזיר נא. ההסבר הזה צבר תאוצה במאה ה-19, עם התפתחות המיקרוביולוגיה.

מה אומר המדע? הֶקשר היסטורי אכן קיים – טריכינוזיס הייתה בעיה אמיתית באזורים שבהם אכלו חזיר. אולם יש גם צד שני: בישול יסודי הורג את הטפיל, ובשר בקר וכבש יכולים לשאת פתוגנים מסוכנים לא פחות. מחקר שפורסם ב-2009 הראה שהסיכון מטריכינוזיס בעולם המפותח כמעט נעלם בזכות תקנות בטיחות מזון.

פירות ים: צוברי רעלים?

הטענה שרכיכות וסרטנים מסוכנים בגלל נטייתם לצבור רעלנים ומתכות כבדות זכתה לתמיכה חלקית במחקר. מחקרים של החוקרת אלסי סאמלנד אישרו שמולוסקים (משפחת היצורים לה שייכות צדפות) אכן יכולים לצבור רמות גבוהות של מזהמים, לפחות באזורי ים מסוימים כמו הים התיכון.

אבל התמונה מורכבת יותר: מחקרים רבים אחרים מראים שפירות ים עשירים בחומצות שומן אומגה-3, אבץ ויוד, ושצריכתם מקושרת לבריאות לב טובה יותר. ארגוני בריאות מובילים ממליצים על צריכת דגים ופירות ים כחלק מתזונה מאוזנת. הסיכון קיים, אך אינו מצדיק איסור גורף.

הפרדת בשר וחלב: יש בסיס?

לאורך ההיסטוריה נטען פעמים רבות כי עירוב בשר וחלב מכביד על מערכת העיכול. מחקרים בתחום הגסטרואנטרולוגיה לא מצאו תמיכה משמעותית לטענה זו. מערכת העיכול האנושית מסוגלת לעבד שילובי מזון מגוונים, ואין ראיות ליתרון בריאותי בהפרדה.

שחיטה והוצאת דם

דם, לטענת מי שמחפשים סיבות למצוות היהדות, הוא מדיום לצמיחת חיידקים, והוצאתו מאריכה את חיי המדף של הבשר ומפחיתה סיכונים. מחקר שיטות שחיטה שפורסם ב-South African Journal of Animal Science מצא הבדלים מינימליים בלבד בעומס החיידקי בין בשר שעבר שחיטה כשרה לבין בשר רגיל, כשהגורם המשמעותי יותר הוא תנאי האחסון והקירור.

המסקנה: לא שחור ולבן

הניסיון למצוא הצדקה מדעית מוחלטת לדיני הכשרות מניב תמונה מעורבת. חלק מהאיסורים נוגעים בסיכונים אמיתיים – אך לא ייחודיים למזונות האסורים, ולעתים קרובות לא רלוונטיים לעולם המודרני. חלקם אינם נתמכים כלל בראיות מדעיות עדכניות.

אבל דיני הכשרות לא חייבים להיות "מדע מוקדם לזמנו" כדי להיות בעלי ערך. עבור שומרי הכשרות, המערכת מספקת מסגרת של משמעות, זהות וקהילה – ערכים שאינם ניתנים למדידה במעבדה. וכפי שאמור "יום הכשרות העולמי" להעיד, הם גם מבטיחים שהמזון עומד בסטנדרטים מסוימים שהופכים אותו לבטוח לאכילה.