איסור על ממתקים נראה כמו פתרון, אבל במציאות הוא הבעיה. הורים רבים משוכנעים שאם יחביאו את הממתקים, יקנו פחות חטיפים ויבטלו משקאות ממותקים מהבית, הילדים פשוט ישכחו ממתוק. אבל הילדים לא שוכחים, הם עסוקים בזה. כל הזמן. מה שאסור הופך למבוקש. מה שמוסתר הופך למטרה.
הגבלת מזונות מסוימים, בעיקר סוכר, מגבירה אכילה רגשית, מחזקת חשקים, מעלה BMI ויכולה לייצר התנהגות כפייתית מול אוכל.
במילים אחרות, איסור מוחלט על ממתקים לילדים יוצר ילדים שחושבים על סוכר יותר מהרגיל, לא פחות.
וזה מתחיל מוקדם: ברגע שאומרים להם ״אסור״, הם לא מפחדים, הם מסוקרנים. ואתם מוצאים את עצמכם מול ילדים שמחביאים ממתקים, אוכלים אצל חברים בקיצוניות או מחכים שתסובבו את הגב.
זו לא בעיה של משמעת, זו בעיה של אסטרטגיה.
תזונת ילדים מתחילה בשליטה, אבל לא נגמרת שם
בתחילת החיים יש לכם שליטה כמעט מלאה על התזונה שלהם. זה הזמן לחשוף לטעמים, להציע פירות וירקות, ללמד מה גורם לגוף להרגיש טוב ומה מספק אנרגיה לאורך זמן.
אלה השנים שבהן נוצרים הרגלי אכילה בריאים ועמוקים.
אבל השליטה הזו מתפוגגת מהר, ברגע שהם נכנסים למסגרות, מבקרים אצל חברים ופוגשים מזונות שלא נמצאים אצלכם בבית. וכשהילד נחשף לסוכר בלי ההורה לצידו, האיסור הביתי, זה שהתחיל בכוונה טובה, הופך לאבן נגף.
בדיוק כאן נולדת השאלה שמכריעה את כל הורות התזונה:
האם הילדים שלכם מכירים רק מה אסור, או שהם מבינים מה כדאי, למה, ואיך לבחור בעצמם?
ילדים מבינים היררכיות פשוטות, רק צריך להסביר אותן נכון
במחקרי התנהגות תזונתית נמצא שילדים מצליחים לנהל אכילה מאוזנת כשהם מבינים את ההבדל בין אוכל של שגרה לאוכל של חגיגה.
לא צריך להסתיר ממתקים, צריך להגדיר אותם.
אוכל של שגרה כולל ירקות, פירות, חלבונים, שומנים טובים ודגנים. אוכל של חגיגה כולל עוגייה, חתיכת שוקולד או קינוח במסיבה.
כשהילדים מבינים שהממתק הוא חלק מהחיים, פשוט לא משהו שקורה בכל יום, אתם מורידים ממנו את הדרמה. וכשהדרמה נעלמת, גם הלהט סביבו נעלם.
הורים שמסבירים, במקום לאסור, מגדלים ילדים שלא חווים מתוק כגביע קדוש, אלא כחלק טבעי, מוגבל ומוגדר מהתזונה שלהם.
איך יוצרים הרגלי אכילה בריאים בלי להפוך לאומני משטרות
אם המטרה שלכם היא להפחית סוכר אצל ילדים, לשפר תזונה משפחתית ולבנות מערכת יחסים טובה עם אוכל, אתם צריכים שלושה כלים מרכזיים: שיחה, בחירה ודוגמה אישית.
שיחה
במקום ״אסור״, דברו איתם על אנרגיה, על איך הגוף מרגיש אחרי מזון אמיתי, על למה משקאות ממותקים מעלים את הסוכר מהר ומורידים אותו מהר יותר. ילדים מבינים מצוין ביולוגיה בסיסית, כשמסבירים להם.
בחירה
תנו לילדים לבחור פרי, ירק, מנה, ולהרגיש חלק מהתהליך.
כשילד בוחר, הוא אוכל. כשהוא רק מציית, הוא מחפש לעקוף.
דוגמה אישית
הם מסתכלים עליכם, לא על הצלחת שלהם.
כשאתם אוכלים מסודר, לא מול מסכים, שותים מים ואוכלים מתוק רק במינון, הם מפנימים את זה בלי מילה אחת מיותרת.
העולם מציף אותם בסוכר, ואתם צריכים להדריך, לא להרתיע
מסיבות, ימי הולדת, קניונים, טיולים, פרסומות, חברים, משפחה.
הילדים שלכם חיים בעולם שבו סוכר מגיע בצבעים זוהרים, באריזות מפתות ובכמות שאי אפשר להתחמק ממנה.
אם אתם מנסים לייצר בית סטרילי מסוכר, אתם יוצרים ניגוד לא טבעי שמוביל לחיפוש, לעיסוק ולסקרנות בלתי נגמרת.
אם אתם, לעומת זאת, מסבירים איך לבחור, כמה לאכול ומתי להפסיק, אתם מקנים להם כלים שיישארו איתם גם כשהם יגורו לבד.
תזונת ילדים היום היא פחות שליטה ויותר ניווט.
לא איסור, אלא הבנה.
לא פחד, אלא מודעות.
מתי דווקא צריך איסור מוחלט
יש רק שני מצבים שבהם איסורים הם הכרחיים:
אלרגיות וסכנות בריאותיות ממשיות.
כאן אין מקום לפשרות. אתם שואלים, בודקים, מתדרך הילד לשאול בעצמו ומוודאים שאין סיכון.
וגם בהקשרים תרבותיים או דתיים יש מסגרת ברורה שהילד יכול להבין, כל עוד היא מלווה בשיחה ולא במתח.
המטרה האמיתית: ילדים שיודעים לבחור נכון לבד
בסופו של דבר, לא תהיו שם כשהם יעמדו מול מקרר בראשית חייהם העצמאיים או מול המדף בסופרמרקט.
תזונה בריאה לילדים היא לא סיפור על אסור, אלא על בחירות. על מודעות ועל הרגלים.
כשילדים מבינים מה אוכל עושה להם, לא רק מה מותר ומה אסור, הם אוכלים אחרת.
וכשהם מרגישים שהם חלק מהתהליך, ולא נתינים במשטר סוכר, הם בוחרים אחרת.
ילדים שיודעים לבחור נכון לא מפחדים מסוכר, לא מחביאים מתוקים, לא אוכלים מתוך מתח. הם אוכלים מתוך הבנה.
וזה הניצחון הגדול שלכם כהורים.
הרגע שבו מבינים שהשיטה עובדת
היום שבו הילד אומר בעצמו:
״בא לי משהו מתוק, אבל רק קצת״
או
״אני אתחיל בפרי״
זה היום שבו אתם יודעים שהעבודה, כל ההסברים, כל השיחות, כל ההכוונה, פשוט עבדה.
זה לא מזל. זו אסטרטגיה.
זו הורות שמבינה איך ילדים באמת עובדים ומה הגוף שלהם באמת צריך.
וכשהם יעמדו מול טעמים חדשים, חוויות חדשות והחלטות חדשות, הם יידעו לבחור טוב יותר, רגוע יותר ובריא יותר.
מקורות
וושינגטון פוסט, The Best Medicine: How Science and Public Health Gave Children a Future by pediatrician Perri Klass
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו