1. בסופ"ש טיילתי עם משפחתי באזור משולש הגבולות. כשנסענו לאורך גדר המערכת, התעניין ילדי מה יקרה למי שינסה לחצות את הגבול אל סוריה. זה בלתי אפשרי, הסברתי לו בביטחון, בטח אחרי מה שקרה ב־7 באוקטובר. יש גדר חשמלית כפולה, שדות מוקשים, שבילי טשטוש וחיילים בדריכות גבוהה משני עברי הגבול. גדרות גבול נבנו כדי שלא יצליחו לחצות אותן.
היום, כשבני הביט בחטף בשידורי החדשות, הוא השתומם כיצד פרצו אלפי אזרחים את כל המכשולים והמוקשים. "הם פשוט נסעו ברכבים על כבישים ושבילים", עניתי ולא האמנתי שזאת תשובתי. שום תשובה הגיונית אחרת לא שמעתי בשידורי החדשות, אפילו שצפיתי בהם שעות כדי להבין מה לעזאזל עכשיו קרה במדינה המטורפת שלנו.
איכשהו, גדר הגבול הפכה למעבר פתוח עבור כל המעוניין. עלי מוגרבי, הכתב של חדשות 13 בצפון, נסע לסוריה בשלווה במאחורה של טנדר עמוס ברעולי פנים עם ירי באוויר ונשקים שלופים. אח"כ הקליט מוגרבי דיווח מאדמת הכפר הסורי חאדר, סיפר על איחודים משפחתיים ועל חששות, ושמע מהמסתננים כי מטרתם העיקרית היא לגרום לישראל להתערב במלחמת האזרחים ולהכריז מלחמה על המשטר הסורי. בשובו ארצה עלה על טרמפ עם נהג סורי, שהישיר מבט למצלמה וביקש גם הוא סיוע צבאי.
יותר מאוחר, גם חברו לערוץ יוסי אלי עשה את אותו המעשה - קפיצה קטנה לחו"ל, בלי דיוטי־פרי אבל עם דיווח בלעדי למהדורת החדשות. אפשר לצחוק, אפשר להחמיא, אפשר להתלונן, אבל דבר אחד לא מובן - איך אחרי הטראומה של 7 באוקטובר גדרות הגבול שלנו עדיין נופלים מהר יותר ממגדל קלפים ברוח. יש לי מחשבה קיצונית: הייתכן כי ועדת חקירה לבדיקת המחדל הקודם היא הכרח כדי שמשהו דומה לא יקרה שוב ושוב ושוב?
2. מרוב שערוצי הטלוויזיה התמקצעו והתגייסו לשידורי מלחמה נדמה היום כאילו הם כבר פועלים אוטומטית. אתמול, במקום נגיד להתעסק במחדלי הגדר ובניסיונות לכפות על ישראל זירת מלחמה נוספת - הם פשוט הכינו את הקרקע למערכה חדשה.
כדי להצדיק התערבות דאגו כתבים ופרשנים לקרוא לדרוזים "אחינו" בכל דיווח. אותם הערוצים, שבשגרה לא משלבים מרואיינים לא יהודיים, מילאו פתאום את שידוריהם בראיונות אמוציונליים עם ישראלים ממוצא דרוזי שהסבירו את הצורך הקיומי מבחינתם לשלוח חיילים למדינה זרה.
מומחים לאזור, שלפני ימים בודדים הלהיטו אותנו בספקולציות על הסכם שלום עם הסורים - נשמעו פתאום אחרת. "כל הלילה צפיתי בסרטונים מסוריה ונזכרתי מי אלה הכוחות של אל־ג׳ולאני - ג׳יהאדיסטים הכי קיצוניים שיש״, נימק אוהד חמו, והשווה בין השלטון הסורי לבין חמאס בעזה.
גם הטיעונים ללחימה וההיערכות אליה נשמעו דומים, כאילו הועתקו מהמלחמות האחרות שנלחמנו בהן בשנתיים האחרונות. "ישראל צריכה לייצר רצועת ביטחון בדרום סוריה כדי להגן על עצמה מטורקיה", הסביר עמית סגל, דנה וייס הוסיפה ש"צריך להיות ערוכים גם לכניסה קרקעית" וכתבי הצבא סיכמו ש"צה"ל נערך לכמה ימי קרב בסוריה".
מלחמה זאת אחלה הסחת דעת. ש"ס פורשת מהממשלה? חוק הגיוס תקוע? חיילים מתים בעזה? החטופים נרקבים? ביבי מעיד במשפטו? בחירות באופק? בדיוק כמו שקרה לפני חודש עם איראן, שוב מציגים בפנינו מלחמת אין ברירה חדשה שתטשטש את החרא שבו אנו שקועים. מה הפלא שבטלוויזיה מתאמצים להסביר למה מלחמה זה טוב.
