בימים האחרונים נדמה היה שהמוניטין של בית"ר ירושלים בסכנה. המועדון איים בתביעת לשון הרע על התאגיד ודרש לגנוז את סדרת הדרמה החדשה של כאן 11, "חוליגנים", מחשש שתציג את הקבוצה ואת אוהדיה באור שלילי, אלים וסטריאוטיפי. במכתב חתום בידי סוללת עורכי דין צוין כי שידור הסדרה עלול להעצים את "הפגיעה בתדמית של בית"ר ובמוניטין שלה".
כדי לא להסתבך משפטית, בתאגיד השידור הכחישו כל קשר בין המציאות לסדרה המתוסרטת. זאת לא בית"ר, אלא מועדון כדורגל פיקטיבי בשם בני ירושלים; המופרעים ששורפים ת'מועדון הם לא "לה פמיליה", אלא חבר'ה שנקראים "שומרי החומות", והכל מומצא ודמיוני. אבל בחייאת, על מי הם עובדים בדיוק?
הכל ב"חוליגנים" צבוע צהוב־שחור. אוהד בכיר מתהדר בקעקוע של מנורה על חזהו, המשחקים והמכות מתרחשים באצטדיון טדי, הקהל שר להיטים מהיציע המזרחי (למשל, "הנה היא עולה, הקבוצה הגזענית של המדינה"), ובין לבין עסוקים חברי הקומץ בלשנוא ערבים ושמאלנים ובקאטלות עם אוהדים אדומים יריבים מתל אביב. צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הקשר הישיר.
כדורגל הוא לא הסיפור של הסדרה. העלילה מתרכזת בחייל פרובלמטי (בן סולטן), שמסתובב מחוץ לטדי עם עגלת סופר ומוכר בקבוקי שתייה. כדורגל לא מעניין אותו. יום אחד, במהלך קטטה, הוא מציל את חייו של עובד חממי (שון סופטי), שמתגלה כמנהיג ארגון האוהדים לה פמיליה. סליחה, התבלבלתי, ארגון שומרי החומות. בין השניים נרקם קשר אישי־חברי, ושוטרת בעלת תעוזה (דיקלה, הזמרת) מנצלת את המצב כדי לגייס את הבחור החדש להיות סוכן כפול שיעזור לה להפליל את גרעין האוהדים.
מכאן מתחיל מסע של הרס עצמי והרס באופן כללי, והקומץ משתמש בכל סוגי האלימות. קרשים לפרצוף, אגרופים, בעיטות, חניקות, בקבוקי מולוטוב, רימונים ופצצות תאורה. גיבורי הסדרה מבעירים מכוניות, מאיימים, חובטים בכל מי שנושם - ללא הבדל גיל, מין וגזע - ובסוף מורידים מכנסיים ומשתינים להם על הפרצוף. כן, הדוגמה האחרונה אשכרה התרחשה בפרק הבכורה ששודר אמש.
אפשר לקרוא לזה "תסמונת משחקי הכס". הנטייה של יוצרי סדרות להקצין את האלימות הגרפית כדי לספר סיפור כלשהו. היום הכל מותר כדי לזעזע את הצופים, לעורר פרובוקציה ולייצר דיבור.
אין לי בעיה עם אלימות קיצונית בטלוויזיה. להפך, אני בעד. אבל זה בדיוק כמו עירום, וממש כמו ששחקנים אומרים "אני אתפשט רק אם התסריט יחייב". אז נכון שב"חוליגנים" התסריט מחייב אלימות בוטה וברוטלית, אבל היא משתלטת על הסדרה כולה. בהשוואה אליה, הדמויות לא מקבלות עומק, הדיאלוגים רדודים, הטוויסטים צפויים ותצוגות המשחק לא יציבות.
אוהדי כדורגל הם חוליגנים, חמומי מוח, ילדותיים, עילגים וריקניים - כך מתארת אותם הסדרה, בהכללה. הצהרת היוצרים כי זאת "לא סדרה על בית"ר, אלא על אוהדי כדורגל באופן כללי" - גם מכלילה. איכשהו, כשמדברים בטלוויזיה על כדורגל, זה מסתכם באלימות ובפשע. גם "שלומי 6", ששודרה השנה ב־HOT, סיפקה את אותו הנרטיב ואותם הסטריאוטיפים. עוד סדרה ועוד סדרה ועוד תקרית ביציעים - לכדורגל הישראלי יש מוניטין פח אשפה, ו"חוליגנים" לא תשנה את התפיסה.
"חוליגנים" היא כמו קבוצת כדורגל שעושה הרבה מאוד רעש ובלגן - אבל לא מספקת תוצאות על המגרש. בקיצור, היא ממש כמו בית"ר.
חוליגנים - פרק הבכורה | כאן 11, 21:30
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו